מָה לָךְ נִרְדֶּמֶת ?!

קוּמִי, צְאִי

אֶל שָׂדֶה שֶׁחִכָּה בְּקֹצֶר.

הוּא יִהְיֶה שָׁם (כָּךְ אָמְרוּ).

מְבִינָה שֶׁלֹּא הַמֶּלֶךְ צוֹעֵק?

וּוַדַּאי לֹא יְחַפֵּשׂ אַחֲרַיִךְ.

זוֹ אַתְּ שֶׁתֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה

לְבַדֵּךְ, יְחֵפָה

קְרוּעָה לִקְרִיאָה אַחַת

שֶׁתְּטַלְטֵל מִצַּד לְצַד כְּשֶׁרַק שְׂפָתַיךְ נָעוֹת כְּמוֹ

שִׁכּוֹרָהּ

הַנִּקְרֵאת לְהָסִיר יֵינָהּ מֵעָלֶיהָ.

אוֹי, טאטע.

בָּא אֱלוּל.