בנושא
בכרם
חדשות
 
מי ישמע / תות העץ
בביכורים מאז ז´ אייר ה´תשע"ט

רק הקולות נשארים בסוף.
הטרמפ הוא אקס טריטוריה מוזיקלית שהגלים נחסמים בה בין דפנות הזכוכית ומעצבים את החוויה בדמותם. 
התמונות כבר אינן מרגשות, כבר שבענו נרצחים ונשקים. הקולות של ניצול, של תינוק, של בכי או צחוק. השמע זוחל במערות האוזן ומחליף תפאורה בתוך המוח. משוטט שם מאחורי הקלעים. טקס ועוד טקס חולפים, ורק הקולות. להיות עיוור לרגע, לעכל את רגעי המעבר של החוויה בקולו של קריין. לרגע המילים שקטות ואיטיות, הגלים כמעט בוכים באוזן ומרככים. ורגע אחרי הקול צוהל וחזק. והנה חלפה השעה המבלבלת הזו, בין יום העצמאות ליום הזיכרון.
השולחן עמוס בפקל קפה, כומתה זרוקה עליו. ספרים מכל הבא ליד מספרים איזה סיפור. משניות מכיתה ג, ספרי הארי פוטר ודויד גרוסמן. כמה קבלות, אישורים, ארנק. לפני רגע ילד הציץ מהדלת וצעקות נשמעו. לפתע שקט. ביד ספר של עגנון ומתחשק לשעה קלה לכתוב כמוהו. בנוהג שבעולם הבית שקט היה, רק שריקתה של הרוח על הגג נשמעה. 
תרגיל מודעות: על דרך כלל התודעה ממוקמת בין עיניי. מעט מאחורה, ממוקדת אל פירי האישונים, אוחזת דרכם במציאות בחוזקה. וכעת להסיג אותה שלושים סנטיטרים לאחור. אל בין האזניים, מעט אחורה ולמטה, כמעט ונופלת אל השכמות. זה הזמן לשמוע.
את ראיית הזריחה קשה לפספס. הכל שחור וקודר, רק אור מלאכותי צהבהב מאיר את תחנת האוטובוס. האור מגיח לאיטו, וכבר אפשר להבחין במתאר בית הכנסת על פני הרקיע.
אבל שמיעת הזריחה. בשתיים לפנות בוקר מתהפכים במיטתם המתקשים לישון. הכל שקט. מאזין טוב ישמע את תקתוק השעון המעורר מחדר ההורים, ופתאום שאגת מנוע של רכב נשמעת. חלושה, ממרחקים. המנוע מגהק כשהרכב מקפץ בבמפרים בכבישי הישוב. שוב, שקט. פתאום הכל קם לחיים, ציפור מצייצת מכיון נחאלין. ממשק ראש צורים מקרקר תרנגול ראשון, מכוניות קמות לחיים.




© כל הזכויות ליצירה שמורות לתות העץ
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד