(יש כזה עץ בכלל?!)

פתאום לא כמו בחלום הזמן נעצר, עליזה מזמינה אותך לתה הפוך.אתה היקום ולהפך אתה שואל בעצמך מה הקשר בין החיים ולשום דבר אחר באטמוספרה רק חלל עצום ועשן ירוק מסיגרת מנטה מדללת. עץ אפרשזיף (יש כזה עץ בכלל?!) עמוד בשדה פתוח והים שורק לו גאות ושפל ,אתה שישים אחוז מים והשאר עצמות ובשר מול אותו היקום הנשגב מבינתך רק חותם על עלי שלכת נושנים  זיכרונות ביכוריים בחדווה רבה.

שועל שחור לבן וינט'ג כזה ,יוצא מאיזה ספר משלים ונמשלים נמאס לי לשחק את הגיבור הערמומי הוא אומר לי אוחז ענבים בצבע של שמיים, אני מנסה לברוח  אך זנבו הארוך מזנב אחרי. ערפול החושים הוא המצב ההפוך הוא המושכל, ולהגיע אליו זה זמן זה תקתוקי מחוגים שמשגעים את הציפור הדחוסה שיוצאת כל שעה לקרקר עצמה לדעת עד שבחצות היא יוצאת לחוצות העיר לנגב זירעונים עם טחינה קלויה.

הרגש הוא אותה הדבר רק בדיוק, פסלים עומדים בשורה אנו ניצבים פעמים מול אגם רוגע נושמים את החיים מנסים לפוש, דגים דגי זהב רק בשביל לבקש משאלה ספק מהדג ,עוד ספק מאיתנו. חיים בעולם המים, באוויר הרים נצחי עם קסקסים וכנפיים ספק אדם ציפור, ספק דג מכונף.