הקרביים שלי כבר לא בקרבי.

הן זרוקות שם כמו מסטיק משומש, מדממות בדבקות מכבידה על הרצפה

המלוכלכת של רחוב דוד המלך פינת דוד רמז

מישהו רוצה קרביים?

לא חייבים לדרוך

אפשר גם בחצי משפט להמשיך ללכת

בשתיקה של חיוך בולט להתעלם.

אפשר לומר להן: שלום קרביים, אני אדם

גם לי יש קרביים.