בנושא
בכרם
חדשות
 
בית.דמעה.נחמה / יהוצפן
בביכורים מאז י"ז טבת ה´תשע"ט

בית

הַגֶּשֶׁם רוֹקֵד אֶת מָחוֹל הַחֹרֶף הַפְּרָאִי
וְעַל קִירוֹת בֵּיתֵנוּ נִשְׁמָעוֹת
נְשִׁיקוֹת רַכּוֹת
קראוון קָטָן שֶׁלָּנוּ מוּצָף-אוֹר-כָּתֹם הֲרֵי הוּא
כִּמְעַט בִּטָּחוֹן

דמעה

אַתְּ מֻטֶּלֶת בְּהַכְנָעָה עַל הַסַּפָּה
עֵינַיִם עֲצוּמוֹת בְּרִפְיוֹן
שֵׂעָר שָׁמוּט בִּמְּנִיפָה רַשְׁלַנִיתְּ

הַכִּוּוּץ נִכַּר בִּתְנוּעַת גּוּפֵךְ
יָדַיִךְ טְחוּבֹותּ בִּסְּלִיחָה
בֶּרֶך לְבֶּרֶך לַבֶּטֶן לַלֵּב
קָפוּץ
בְּמִי אֶת נִלְחֵמֵתְּ יַלְדָּה

כְּשֶׁהַסֶּדֶק בֵּין עֵינֵיךָ מִתְרַחֵב

נחמה

אֲנִי מַבְטִיחַ לַך
סוֹד תְּעוּפַת הַחֲלוֹם נָעוּץ בַּחֶמְלָה
וְתַאֲמִינִי לִי
אִם הָיְתָה עַכְשָׁו צוּרָה הָיְתָה
עֵינַי הַחוּמוֹת


 



זוגיות חורף חמלה

© כל הזכויות ליצירה שמורות ליהוצפן
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ח טבת ה´תשע"ט  
י"ט טבת ה´תשע"ט  
ה"נשיקות רכות"! ממש הרגשתי את הקרוואן.
אובייקטים פשוטים ותמונה נפלאה. כמה שאני אוהב ככה.
"הרי הוא כמעט בטחון" ישר שלח אותי ל"פנאי" של זלדה, ואם אני מסתכל על השיר הזה כשיר מתכתב עם פנאי הרי שאני מוצא אותו אופטימי מאוד. כאילו שאתה אומר שאתה כן מצליח להרגיש את עוצמות החיים של הפנאי-צעירים-ביחד-חדוות חיים שזלדה נזכרת בו בערגה אחרי הרבה שנים.

עניין מסויים מצאתי גם בחיבור בין בית, דמעה ונחמה. אני אוהב שתת-הכותרות בשיר מצליחות להציף ביחד איזה רגש מסויים ולא מרגישות מנותקות על אף שונותן.
[ביום גשום שכזה גם אני יושב באיזה קרוואן דולף, ונחתת עליי בול]
י"ט טבת ה´תשע"ט  
קר עכשיו בחוץ, ורונה כתבה שקצת חמלה לא הרגה עוד אף אחד.
איזה שיר נהדר, עוררת געגועים
כ´ טבת ה´תשע"ט  
זה כל כך אתה וכל כך נהדר.
'כמעט-בטחון' זה רפרור נהדר לזלדה, שנותן לכל מי שקרא ממנה קצת את הידית לאחוז בשיר ולהרגיש בו בבית בעצמך.

לא ברור לי עד הסוף מהיכן הנחמה, מאיפה הידיעה שהאור-כתום המוצף יתמודד עם ההצפה הרגשית. אולי צריך פשוט להתבונן בעיניים החומות ולהאמין.
כ´ טבת ה´תשע"ט  
אני מנסה להתנסח פה כבר כמה זמן בצורה ברורה וזה לא ככ עובד. אוהבת את הקצב הנעים שיש בשיר הזה, את המילים שבאמת מלאות חמלה. מלטף ושורף ביחד. אתה נוגע בנקודה כואבת ומוכרת, מין רגע שהצלחת להחזיק בעדינות בין האצבעות, כמו פרפר.
תודה.
כ"ה טבת ה´תשע"ט  
ג´ שבט ה´תשע"ט  
עם החורף המשתולל מסביב...
איך לאט לאט אתה מכניס אותנו עוד ועוד פנימה.
תודה
כ"ז אב ה´תש"פ  
שני הבתים הראשונים יפים מאד. בטח כשבאמצע עומדת זלדה. את השורה האחרונה בבית השני לא הבנתי - מי מדבר? מה המשמעות של הסדק המתרחב? פחד? חמלה?הבית השלישי נהדר, אבל ממש לא מוסבר. ז"א, למה החמלה? ולמה דווקא חלום? האם החלום הוא שער למציאות? אולי הוא המציאות האמתית?
משום מה נראה לי מהתגובות שלכולם הכל ברור (חוץ מלאבוד ההוויה ששאל שאלה אחרת), מה אני לא יודע?
ח´ כסליו ה´תשפ"א  
דמיין אישה מוטלת בהכנעה על ספה, עיניים עצומות, שינה טרופה.
תנסה שניה לעשות פרצוף רציני, הרגשת את הסדק בין העיניים מתרחב?
דמיין עכשיו חלום בלי כנפיים, חלום קטוע, מפורק.
עכשיו תצבע הכל בחמלה... אתה רואה איך החלום ממריא?
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד