בנושא
בכרם
חדשות
 
יחסית בסדר / תות העץ
בביכורים מאז י´ כסליו ה´תשע"ט


מה שרומנטי היה בעיניו פטתי.
בעצם זה לא עניין של רומנטי, כל מה שבסדר היה בעיניו בנלי.
השבת נכנסת בארבע וחצי, בטרמפיאדה של צומת הגוש עמדו עוד בערך עשרים אנשים, ויש לו שעתיים וחצי. לא טוב, הוא חושב. הרגליים מריצות אותו אל הצומת, והתיק מקפץ לו על הגב. ביד הוא אוחז במכנסיים שקצת נופלות לו. מהעמדה מביט עליו חייל, ´שלום, מה נשמע?´ומרדכי משיב לו בהתנשפות ´טוב ברוך ה´"(בראש הוא חושב, אז לא התגלחתי שבוע ואני מחזיק את הכיפה ביד. אני כבר נראה פלסטינאי?). ´שבת שלום´ מפטיר לו החייל וממשיך להביט אל מעבר אליו וידו בשמורת ההדק.
´קרית ארבע´ מישהו צועק. ´אני´ הוא מדדה אל הרכב בריצה. בחורה מהתחנה מביטה בו בפנים מביעות תמיהה והוא מרגיש כאילו נפל מהירח. האם לא התעורר הבוקר בתור אדם? העולם הבין היום דבר שהוא עוד לא עודכן?. ´תודה´ הנהג מציץ בו והוא מאזן תיק 75 ליטרים על רגליו, שולף את הטלפון. רוח מצליפה בו והשמש מלפנים, תוחב את הכיפה באחת מרצועות התיק.
בטלפון הודעות ווטספ. קבוצה, קבוצה, קבוצה, אורה.
´אני מרגישה שיש בספר הזה יותר תחושה עמוקה של ירושלים. רומן שכולו נחלאותי´. (אמא שאלה אותו, אפשר להציע לך מישהי? ענה: יש מישהי שאנחנו צריכים בדיוק להבין מה יש ביננו). שלב הגישושים אפשר לקרוא לזה (רצה לכתוב שיר לא מזמן, תורת הגישוש).
כבר שבועיים הוא מתחבט. מאז שנפגשו בערב לזכר רחל המשוררת. ´השיר שהקראת ממש נגע לי בנקודות שאני מתעסק בהם לאחרונה. תודה, מרדכי´ הוא שלח לה מגשש. בשבוע האחרון כבר ממש נראה לו שגם היא בעניין, ושגם לה יש כוונות נסתרות בהודעות.
(הרי היא לא תשאל סתם מה הוא חשב, ואם היה לה חבר כבר מזמן הייתה מסיימת את זה בהודעת תודה) אז מרדכי ממשיך לשלוח הודעות, ועדיין שואל את עצמו אם הוא רוצה, או מעדיף להשאיר את עצמו משוחרר לכל הצעה שלא תבוא.
בעצם מתאים, למה לא?
(כי זה מתאים הוא חושב, אותה חברה ואותה תרבות, והיא נראית לו מה שהוא מחפש, וגם עוד כמה דברים בהדחקה)
הטרמפ כבר עוד שנייה בקריית ארבע והוא עוד לא ענה. אז הוא שולח הודעה לא מחייבת, ומרגיש צורך לשלוח עוד אחת יותר אישית כדי שלא לשבור את הרצף. ושוב הוא לוקח את התיק ונעמד בתחנה. רכב עוצר בחלון נפתח וממשיך לנסוע, מישהו רודף אחריו. מתברר שהוא רק הגיע לחלק אוכל לחיילים. בימים כתיקונם היה הולך לשוחח עם החיילים, עכשיו הוא עם הראש באורה.
מסביבו כבר כמה חברים נשואים, חלקם ליווה בעצמו בכל התהליכים. ראה מהצד את יואל בשן מרים טלפון ושואל את מוריה אם היא רוצה לצאת איתו. את איתמר ראה בדייט, פותח את הדלת של הרכב למי שהיום ארוסתו- מיטל.
בתקופת החגים בא איתמר להתייעץ איתו. כבר חצי שנה יחד והוא רוצה להכין לה מתנה. ´מה נראה לך מבחינה עיצובית מתאים למגן לטלפון? אני רוצה לשלב שם תמונה של שנינו. אולי גם שיר שאנחנו אוהבים´. ומרדכי קצת בלע את הרוק ולא אמר מה הוא חושב על תמונה זוגית למגן, וייעץ מגן תכלת ותמונה שתשתלב מבחינת הרקע, ואולי גם להוסיף את השיר שאתה אוהב למטה. (כן הוא אמר אתה, איתמר אמר אנחנו).
כשהראה לו את התוצאה התלהב, וגם חשב איכסה קטן בלב.
טרמפ. צהל לו בראש. פיאט חבוטה, נער בן עשרים ופאות, ריח סיגריות ונוסעים אליך רבינו. מרדכי שוב מאזן את התיק. שדות חולפים בחלון, ביד הוא מחזיק בטלפון וראש נזרק אל חלון. שוב פרץ לו החלום מהילדות. אופנוע נוסע, במשחק מחשב פשוט, נוסע ונוסע. יש שביל פשוט, תהום משני הצדדים והוא לעולם לא באמצע. זה הרי רק כידון ישר על השביל, אבל הוא כל הזמן מתהפך. ואז שחור. שחור.
העולם עקום פורץ לו למוח, מרים ראש במהירות. זה רק העיקול בכניסה לישוב, שוב נזכר בחלום. הוא יורד מהטרמפ וזורק תיק על גב, הולך כרוח סערה לבית. חצי שעה לפני שבת ובכיור כלים מיום רביעי.
בפלאפון הודעות מאורה וגם מכמה קבוצות. ומרדכי עכשיו רוצה רק לזרוק תיק באיזה פינה ולדפדף את הפייסבוק עד שיעבור הזיכרון הזה.
´מרדכי´ אמא מנשקת אותו, ´רוצה לשטוף קצת כלים? אני בדיוק מסיימת כאן לשטוף רצפה´. הוא מתגבר, באמת שלא בא לו, ומתחשק לו רק לישון.
ביידים הוא משפשף צלחת, משרה אחרת במים (מקרוני דבוק בקטשופ, ושמן בצדדים).
´איזה צדיק אתה´ אמא אומרת. עולה לו תחושת גועל והוא רוצה להפסיק. אומר לעצמו, זה סך הכל להיות טוב אליה.
וזה. זה דווקא מרגיש בסדר.



חברה נורמליות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לתות העץ
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד