לחצוב בסלע לחצוב לחצוב

לשאוף עמוקות

אוויר אבק סמיך נוף מדבר הררי עגום שריד אילן יבש גלמודי

לא חי לא מת כנוע גורל כמוני רק לא משתפך

ושיח קוצני שטוח מתפרע על סולית רגל יחפנית עוטה שכבות בצוקות

של גווני שחור אדום נושרות, מפותלת בכאב אש השמש הצורבת

ולחצוב

גוף רפה, יד כהה, מעדר סוער, עיניים יבשות בולטות

מביטות פני שואל עורג שורש רגש יפה שגדעתי אמש

לא ניתן לקבורה ואני אונן כורה בסלע לא מצבה רק

מקים לזכרו מגדל בבל אנדרטה חלודה ערמות ערמות

של מעדר פגום, שבר על שבר.

וחוצב וחוצב וחוצב

האמינו, לא העלתי באוב וחזיון טהור לא נשא ליבי

לא ידעתי ולא אדע אם אמצא לבסוף סוף

בזיו שמש שוקעת וקרניים זהובות ושחוק ומים חיים

זבים מן הסלע או אם ייגח מגדל בבל שלי שמי

נחושה עד רד גשם רוויה לארצי. אבל

אני חוצב וחוצב באמונה פשוטה של אברהם ושל דור הפלגה

(ובליל יבעית פחד אני חולם את יצחק

הן גם הוא וזקנו מאפיר

רק חפר וחפר בארות נסתמים

עד אירא אליו ה' בלילה ההוא)