בְּסַךְ הַכֹּל טוֹב לִיאֲנָשִׁים בַּיִת גִּנָּה שֻׁלְחָןבְּסַךְ הַכֹּל בָּרוּךְ הַשֵּׁם הַכֹּל מְצוּיָןרַק הַשֶּׁקֶט קְצָת חָסֵר פֹּה בַּשְּׁכוּנָההָזוּ. מִישֶׁהוּ אָמַר לִי שֶׁמִּזְבֵּחַכְּבָר לֹא מוֹרִיד דְּמָעוֹת עָלֵינוּהוּא מִתְיַיפֵּחַ בִּזְעָקוֹת שֶׁבֶר נוֹשֵׁךְשְׂפָתָיו טוֹמֵן רֹאשׁוֹ בַּכַּרזֶה נָכוֹן. שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ עַד כָּאן.אֶתְמוֹל עַל הָעַרְסָל לִקְרַאת הַשְּׁקִיעָהעִם כּוֹס יַיִן לָבָן וְחִיּוּךְ מְשֻׁפָּץשָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ. אֶת הַבֶּכִי הַמַּרוְהַלֹּא מְנֻמָּס, אֶת הַמְלִיחוּת הָרְטֻבָּהשֶׁזָּלְגָה לוֹ עַל הַזָּהָב הַמַּבְרִיק.עַד עַכְשָׁו אֲנִי מְנַסֶּה לִמְחוֹתאוֹתָהּ מִלְּחָיַי