המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
בַּפַּעַם הַבָּאָה / מעט מן האור
בביכורים מאז כ´ תמוז ה´תשע"ח

 

ר' נפתלי מרופשיץ לא היה מתחיל את החתונה, עד שהחתן לא היה קודם כל - בוכה. לצורך כך היה לו בדחן קבוע, שתפקידו היה לגרום לחתן לבכות. חתונה אחת, החתן לא בכה. ניסו הכל, כל האורחים כבר מחכים ומחכים, אבל לא הצליחו לגרום לחתן לבכות.

ניגש אליו ר' נפתלי וסיפר לו סיפור: היה היו ביער אחד צבי וצביה שהיו מתעלסים באהבים. פתאום הצבי התחיל לברוח. שאלה אותו הצביה, מדוע אתה בורח ממני? השיב לה הצבי, את לא שומעת את הציידים מתקרבים? את נביחות הכלבים שלהם? ענתה לו הצביה, לא, אינני שומעת דבר. המשיך הצבי לברוח. צעקה לעברו הצביה, מתי ניפגש בפעם הבאה? ענה לה הצבי, כשימכרו את העורות שלנו בחנות העורות.

פרץ החתן בבכי, ומיד החלו בחתונה.

 

אֲנִי יוֹשֵׁב מוּלֵךְ

בְּבֵית הַקָּפֶה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עוֹבֵר בֵּין סִרְטוֹנִים בָּיוּטְיוּבּ

כָּל עֶרֶב לִפְנֵי הַשֵּׁנָה רוֹנַאלְדוֹ מְסַפֵּר לִי אֵיךְ מִשְׁתַּחֲלִים

גַּם כְּשֶׁהַמַּצָּב אָבוּד וְקָטוֹרְזַה עִם פָּאנְצְ' יָפֶה אֵיךְ גְּבָרִים

וְנָשִׂים זֶה סִפּוּר כָּאוּב. מְנַסֶּה לְרָפְרֵש אֶת הָעַמּוּד, אֲנִי

סוֹרֵק אֶצְלֵךְ חוּלְשוֹת

בַּהֲגַנָּה, וְהַאִם אֲנִי יוֹצֵא מִזֶּה

אוֹ נִשְׁאַר. עוֹד

שָׁנָה.

 

עָבַדְתִּי עַל זֶה שֶׁבַע שָׁנִים וְזֶה הִרְגִּישׁ לִי דַּוְקָא הַרְבֵּה מְאוֹד. הָבָה

אֶת אִשְׁתִּי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ, תִּרְאֶה, הַכֹּל מוּכָן, מְנַגְּנִים אַרְבַּע בָּבּוֹת

וּכְבָר בִּקַּשְׁתָּ מִכֻּלָּם לַעֲמֹד. בַּבֹּקֶר הִיא תִּהְיֶה לֵאָה. שָׁנִים

שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה לִבְכּוֹת. מֵרֹאשׁ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ

אֵיךְ עוֹנִים אֶת הָמְּעוּקוֹת. הָיִיתִי צוֹחֵק אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה שֶׁכְּבָר

נִסְגֹּר אֶת הַפִּנָּה אָז תְּחַתֵּן אוֹתִי אֲנִי צוֹעֵק אֲבָל מִישֶׁהִי

פֹּה לֹא עוֹנָה. אַתָּה מְסַפֵּר לִי סִפּוּרִים, אֲנָשִׁים מַתְחִילִים לְהוֹצִיא

טֶלֶפוֹן וְלַעֲנוֹת לֶמֵיילִים. אַתָּה מֵבִין, לְצַעֲרִי אֲנַחְנוּ הַיּוֹם אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים.

הַכֹּל פֹּה בָּטוּחַ מְאוֹד וְלֵךְ תָּבִיא עַכְשָׁו מַפְתֵּחַ לְכָל הַמַּנְעוּלִים

 

עַמּוּדֵי הָאוּלָם רוֹעֲדִים, הָאוֹרְחִים

מַמְשִׁיכִים לְחַכּוֹת. אֲנִי

כּוֹתֵב לָךְ עַל עֵץ בְּעֹבִי הַיַּעַר

אִם יֵשׁ אֵיזֶה סִכּוּי שֶׁאַתְּ רוֹאָה.

אֲנִי מְאוֹד מְפַחֵד מֵהַצַּיָּדִים, וְאֲנִי

לֹא מַצְלִיחַ לִבְכּוֹת, וְאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

מָתַי נִפָּגֵשׁ בַּפַּעַם הַבָּאָה



רווקות

© כל הזכויות ליצירה שמורות למעט מן האור
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"א תמוז ה´תשע"ח  
אֲנִי
כּוֹתֵב לָךְ עַל עֵץ בְּעֹבִי הַיַּעַר
אִם יֵשׁ אֵיזֶה סִכּוּי שֶׁאַתְּ רוֹאָה.
אֲנִי מְאוֹד מְפַחֵד מֵהַצַּיָּדִים, וְאֲנִי
לֹא מַצְלִיחַ לִבְכּוֹת, וְאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
מָתַי נִפָּגֵשׁ בַּפַּעַם הַבָּאָה
כ"א תמוז ה´תשע"ח  
וואוו.
חבל שמשה לקח לי.
כ"א תמוז ה´תשע"ח  
פשוט יפהפה, אין יותר מדי מה להוסיף.
השיר הזה נוגע עמוק.
כ"א תמוז ה´תשע"ח  
מדהים איך השירים שלך, כל כך שלך.
יש כאן כל כך הרבה חיבורים הזויים וחזקים.

מה המקור לסיפור עם ר׳ נפתלי?
כ"ה תמוז ה´תשע"ח  
רק תודה רבה.

[הַכֹּל פֹּה בָּטוּחַ מְאוֹד וְלֵךְ תָּבִיא עַכְשָׁו מַפְתֵּחַ לְכָל הַמַּנְעוּלִים]

נגעת בי.
כ"ו תמוז ה´תשע"ח  
הדמעת אותי, אתה משהו.
הכתיבה שלך אייקונית (אתה בטח יודע) ונוגעת מאוד.
שכוייח.

התמונות עוברות היטב, ובעיקר- התמונה של האולם בתוך הבית קפה וההתכתבות שלה עם תמונת הצאים בתוך תמונת החופה של הסיפור. מיוחד. וכייף שאתה לוקח את הנושא (שפחות בשבילי הוא) הכה קלישאתי הזה ל'מקום אחר' וכמה זה שלך ומתכתב עם שאר השירים שלך.

וזה
הַכֹּל פֹּה בָּטוּחַ מְאוֹד וְלֵךְ תָּבִיא עַכְשָׁו מַפְתֵּחַ לְכָל הַמַּנְעוּלִים
אוף איתך

אני רוצה לומר שיהיה בסדר, אבל אני לא יודעת אם אני מאמינה בזה. אבל תאחז בסטטיסטיקה- לפי רוב זה נפתר.

אתה משהו, תהיה קצת יותר פה
כתם
כ"ז תמוז ה´תשע"ח  
יודל'ה - לפני שבועיים התגלגל לידיי עלון שבת של סיכומי שיעורים של הרב יצחק גינזבורג. היה שיעור אחד מתומלל, כתוב כולו בגינזבורגית-קבלית לא מובנת בכלל, אבל באמצעו היה פתאום סיפור שבעט לי בבטן.
אחר כך חיפשתי אותו בספריה תורנית מכובדת בכל מיני קובצי סיפורים על ר' נפתלי ולא מצאתי.
כ"ז תמוז ה´תשע"ח  
משה, בעפעפי שחר (למה הב'?), מילתא, ציפור.
כתם - אני מאמין בכמה דברים לפני שאני מאמין בסטטיסטיקה.. סתם. תודה
א´ אב ה´תשע"ח  
זה עשה לי צמרמורת בערב שבת הזה.

רק אור וטוב שיהיה, בטוחה.
י"ז אב ה´תשע"ח  
עצוב ומתואר היטב.

הבית השני היה קצת מבולגן לי, התמה של לאה היא בכלל מסיפור אחר.

והסוף, כמובן, הסוף.

כ"ג טבת ה´תשע"ט  
איזה יופי!!
כ"ג טבת ה´תשע"ט  
נמצא סופסוף :)
כ"ג טבת ה´תשע"ט  
כ"ד טבת ה´תשע"ט  
מי אתה, אבל ממש התרגשתי.
ויאללה שנזכה ממך לשירי זוגיות מלאים בטוב
כ"ד טבת ה´תשע"ט  
יא איזה יופי
הסטטיסטיקה עובדת ;)
כ´ שבט ה´תש"פ  
ואני משוטט לי בין שירים כאן
ופתאום השיר הזה מכה בכל הכוח.
ואז בתגובות לראות את הזאת שלך על כך שמצאת
וישנה איזו אנחת רווחה שממשיכה רוח חיים
ז´ ניסן ה´תש"פ  
שו"ת תירוש ויצהר, ר' יחיאל מיכלזאהן סוף תשובה ל' :)
כ"ו אב ה´תש"פ  
את השיר הזה שבעט לי בבטן הרכה, ועכשיו מצאתי אותו במקרה. הוא שיר נפלא ונורא בדרכו שלו.
ושמחתי לגלות שהוא 'כבר לא אקטואלי'.
כ"ו אב ה´תש"פ  
הגילוי הכי חשוב, מבחינתי, זה שכמעט כל מה שכתבתי אקטואלי גם כשנשואים, אולי אפילו יותר..
כ"ו אב ה´תש"פ  
...
כ"ז אב ה´תש"פ  
יום אחד מישהו יקום, ויתחיל לכתוב את כל שירי האהבה והחיפוש על הזוגיות של אחרי החתונה, יפיק על זה סרטים רומנטיים, מחזות וסרנדות
בינתיים נשאר לנו לחיות ולחוות את רגעי הקסם האלה, על כל היופי והקושי שבהם, ולהמשיך להתאחד כל יום עוד קצת.
אולי זה פשוט ענין של חוסר זמן, לנשואים יש פחות זמן לכתוב שירים, ואולי הם פשוט שקועים בחוויה עצמה.
רק שלא נפסיק לנסות, שלא נמצא את עצמנו שתי עורות נבובים תלויים על קורות בתינו.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד