בנושא
בכרם
חדשות
 
[מי סיפר לי על עלי הזהב] / יהודב
בביכורים מאז ט"ו תמוז ה´תשע"ח

בעזהש"י

מי סיפר לי על עלי הזהב?

מי הוא? מי אתה?

בא, יד ביד, מוותר על

מבט העיניים, שאם השמימה (לא כדי לספור כוכבים)

שלי להרים. שנינו יחד שרשרת ידיים מורכבת

מטביעות אצבעות. (שאלה מביכה:) ככה לזרוק

גליוני לבבות? באיזה עולם אתה שם אותי?

ואספר לך שבאמצע התמוז (ביום הילולת האור החיים הקדוש)

עז חפצי לשריפת החמץ

דוד בוער יקבל בשאט נפש את

עלי הזהב המודרניים (צר לי עליך יהודה עמיחי) לשתות

את דמי כי הדם הוא הנפש. ובלהבות יחדיו

נחפש שרידים מתפילה עתיקה

כביש מהיר, תמרור אזהרה 'הדרך ללא מוצא',

ובתוך להבות יחדיו

נחפש שרידים של תפילה עתיקה.



יהודה עמיחי קונפליקט שירה מודרנית

© כל הזכויות ליצירה שמורות ליהודב
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ח תמוז ה´תשע"ח  
אין ספק שהוא אחד היוצרים שיוצרים אצלי את את הקונפליקט הכי גדול. [אם תרצה, ׳סתכל בכרם שלי בעניין..]
חייב לומר שלא ירדתי לסוף דעתך לגמרי. אני יכול להריח בשיר הזה בצורה ברורה את ההתנגשות בין עולמו של עמיחי לשלך, אני מבין את קווי המתאר הכלליים, אבל חסר לי משהו בתיאור הקונפליקט עצמו.
למה קשה לך איתו? מה בדיוק הבעיה? למה אתה שורף?
יכול להיות שאתה מרגיש שהוא פוגע במה שאתה מאמין בו?
[ככה הרגשתי קצת מהשורות האלו:
(שאלה מביכה:) ככה לזרוק
גליוני לבבות? באיזה עולם אתה שם אותי?]
מעניין אותי להכנס לראש שלך כשאתה קורא עמיחי ולהבין יותר טוב מה ניסית לומר פה ביחס אליו.
ובאופן כללי- עבודה טובה. נהניתי.
כ"ג תמוז ה´תשע"ח  
תודה על התגובה
למעשה לא דיברתי על עמיחי בדווקא אלא בתור אב טיפוס - ומהטובים שבו- לעולם מסוים שבאופן מודע לא הזכרתי את מה שמפריע לי בו.
אבל לשאלתך: בעיקר מפריעה לי הגסות, השיחרור המילולי הבלתי מוגבל (הבעייה מחריפה כשמדובר באומנות חזותית) שאגב כבר בעבר כשראיתי את השיר שלך על הבייניש עלום השם שלמרות הכל כותב 'הספר טעון גניזה', בו אתה מציג את העמידה מול עולם ערכים שמנסה להתנתק ללא הצלחה מהדת (אמת?), הפריעה לי אי התייחסות לבעיה הזאת.
נ.ב אני כתבתי: 'באיזה עולם אתה אותי' העורכים הוסיפו לי: 'שם', כמובן בגלל הבעיה התחבירית שדווקא אותה רציתי...
כ"ה תמוז ה´תשע"ח  
מעניין אם ככה שבחרת לתייג דווקא את עמיחי, ושדווקא הוא מהווה בעיניך סמל לעניין הזה. [עולות לי כמה השערות למה, מעניין אם אני צודק]
בעצם הפכת את השיר ל"שיר אישי". תיארת שיש בעיה ובכוונה לא תיארת מה היא. [נקודה למחשבה- למה בעצם נמנעת מלומר את זה?] זה כביכול הופך אותך להיות היחיד שמחזיק במפתח המלא להבנת השיר הזה. כמו שיר שמתאר חוויה בלי לתאר אותה. שזה יפה מאוד, מצד אחד, אבל היה בזה משהו סבוך לקריאה מצידי שלי, הקורא.
בכל מקרה, כמו שכבר אמרתי קודם, עשית פה עבודה יפה.

לגבי ההתייחסויות שלי אישית ליהודה עמיחי בשיר הנ"ל, רק אציין בקצרה שאכן גם אני שותף לחויית הביקורת שאתה מעלה כאן בהקשר הזה. ספציפית בשיר שהעליתי לאתר פה לא התייחסתי לקושי *הזה* שקיים אצלי במפגש עם יהודה עמיחי. לא כי הקושי לא קיים, פשוט כי ניסיתי לומר משהו אחר. זה התכתב הרבה יותר עם *התוכן* שלו והגישה שלו לתכנים מסויימים שאני מאמין בהם מאשר עם *האופן* שבו הוא מציג את דעותיו והחוויה שזה מייצר כשאדם כמוני או כמוך נפגשים בשירה שלו, שזה להבנתי מה שאתה תיארת פה.
כ"ט תמוז ה´תשע"ח  
ההתייחסות בשיר לעמיחי מחלקת לשתיים. א השריפה, הרצון לזרוק כו' ב. הקשר ל'תכנים'. לא כתבתי בשיר מה מפריע לי אבל כן רמזתי למה אני מתחבר, אני לא אוהב להסביר שירים בטח לא את שלי... אבל אזכיר סיפור שיכול קצת להסביר, אני לא זוכר את הפרטים אבל העיקרון. הרב נבנצל תמה על הרב פרומן שקרא שפינוזה (אם אני לא טועה) ענה לו הרב פרומן 'יש בזה הרבה עומק דתי' (בטח בחסידים צוחקים מזה). באמת אם הייתי בעיקר כותב על הגסות המילולית וכל זה הייתי מביא דמות כמו יונה וולך או משהו בסגנון. קיצר זאת לא הנקודה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד