בנושא
בכרם
חדשות
 
יארצייט / יודל´ה
בביכורים מאז כ"ב סיון ה´תשע"ח

חיבוקי מפגש,

מפוגגים מועקת שכחה.

שכבר זמן לא נפגשנו,

בדיוק שנה,

בדיוק כאן.

שנות זכרון,

התארכו מהיכרות חיים.

לבן שלכם בוהק,

אל ירוק זית

שאנחנו, נבוכים בכניסה.

ארבע שנים אחרי

אין כל כך מה לומר,

קשה לשמוע.

הלב עוד מחפש

ניגון שאבד



גיל-עד נפתלי

© כל הזכויות ליצירה שמורות ליודל´ה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ג סיון ה´תשע"ח  
אין לי כל כך מה להוסיף, אבל אם מסתכלים על השיר מהבחינה הטכנית, הוא כתוב יפה מאוד, ומדגיש את התחושה (שאני חושבת) שניסית להעביר. אהבתי במיוחד-

לבן שלכם בוהק,

אל ירוק זית

שאנחנו, נבוכים בכניסה.

תודה
כ"ה סיון ה´תשע"ח  
כ"ה סיון ה´תשע"ח  
האמת שהשיר לא נכתב ממקום של כאב, אבל מה אני יודע בכלל, ובטח אתם צודקים. ..

ציפור, התלבטתי עם התכוונת להיית או הייתי, אבל שניהם נשמעים טוב (הצלחת לסדר את העניין עם ההודעות? )

(בא לי להוסיף עוד הערה על השיר, בעולם מושגים שלי יארצייט מתפקד כשם למפגש מחזור)
כ"ה סיון ה´תשע"ח  
אז רציתי להעיר על השם, שאני מאוד אוהבת את הבחירה, גם בלי המשמעות שוהספת בתגובה. אני חושבת שהוא יחד עם השיר עצמו זורקים אותנו לסיטואציית המוות-בטרם-עת-שאינו-בצבא בצורה חדה מאוד.

אני מאוד אוהבת את התמונה המצויירת כאן, ובכלל- הרעיון של לקחת את התמונה שכבר צויירה בשירי זיכרון אחרים (חיילים-זית מול לבן-קבר) ולזרוק אותה לסיטואציית המוות בטרם הפיכת המתים לחיילים חכמה ודוקרת. (כלומר, ראינו כבר חיילים נבוכים אל מול המוות, אבל המבוכה כאן היא גם על החיים וגל ההתבגרות מול מי שנותר מאחור).

ואני אוהבת את הבית האחרון, הוא משדר איזשהו סוד של קשר מאוד אישי.

תודה על זה
כתם
כ"ו סיון ה´תשע"ח  
אבל כאמור, גם היית.
[הסתדר העניין ההוא בערך, תודה]

עוד מחשבות בהמשך
כ"ט סיון ה´תשע"ח  
הכתיבה שלך יפה מאוד
ל´ סיון ה´תשע"ח  
כתם, תודה רבה על התגובה שלך, במובן מסוים חידשת לי דבר נורא אמיתי ונכון.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד