נִבְגָּדִים,
מַחֲצָלוֹת נְטוּשוֹת
מְבַכּוֹת כַּף רַגְלֵךְ הַסוֹכֶכֶת
מִפְתָּנִים בַּנֵכָר
צֵל מוֹתוֹ שֶׁל מָחָר.

גַּם לִבִּי
פְּעַמָיו כְּהִתְלוּ
עַל כַּנְפֵי הַתְּפִלָּה הַמֻתֶּכֶת
מִבְּעֵירַת הַקִּנְאָה
מוּל אוֹתָהּ אֵשׁ זָרָה.

וְהַסְּתָו כְּמַשְקִיף
עַל כִּסֵּא נַדְנֵדָה אֶל הַדֶּלֶת
יְהַדֵּק אֶת רוּחוֹ
לַדִּמְעָה הַקְּטַנָּה הַנּוֹשֶׁרֶת
כְּתָמִים בְּדַרְכּוֹ
שֶׁל הָאֶלֶם הָרַע.

נִשְקָפִים,
גַּם עֵינֵנוּ דָּמוּ
לְאוֹתָה הַפְּצִיעָה הַשּׁוֹתֶתֶת
דָּם וָעֶצֶב נִסְתָּר
מֵי מַעְיָן לֹא נִגְמָר.

נִכְלָמִים
וּכְסוּפִים גַּם הָיוּ
כֹּל שְׁנוֹתֵינוּ עַד בּוֹא כֹּל הַשֶּׁקֶט
רָטְטוּ בַּנֵכָר
פֹּה יָבֵשׁ, פֹּה נִגְמָר.

וְהַסְּתָו כְּמַשְקִיף
עַל כִּסֵּא נַדְנֵדָה אֶל הַדֶּלֶת
יְהַדֵּק אֶת רוּחוֹ
לַדִּמְעָה הַקְּטַנָּה הַנּוֹשֶׁרֶת
הוּא תָּמִים כְּדַרְכּוֹ
רַק הָאֶלֶם פֹּה רַע.

* "וּכְסוּפִים גם היו"   (מלשון עלובים)


שלהי 2007