חֹרֶף בִּירוּשָׁלַיִם
הָעִיר הַזְהוּבַה מִתְכַּסָּה יַהֲלוֹמִים לְעֵת
הַלַּיְלָה, נֶעֵטֵפֵת סִפּוּרֵי גְּבוּרָה
יְלָדִים בַּמִּטָּה כְּמוֹ צוֹפִים בָּהֶם – רָצִים
בְּסֶרֶט נָע עַל הַתִּקְרָה
וְחוֹלְמִים בַּעֲצִימָה, נָעִים מִתּוֹךְ

עַל גַּג יָשָׁן בֵּין שְׁכָבוֹת זֶבֶל וּבַקְבּוּקֵי פְּלַסְטִיק
קְבוּצָה בְּלָבָן. עֵינֶיהָ נִשָּׂאוֹת וְכֻלָּן
בִּדְמָעוֹת וְחֶלְקָן מְמַלְמְלוֹת פְּסוּקֵי תְּפִלָּה
מוּל הָרוּחַ לְאַט הַשִּׁירָה
מִתְגַּבֶּרֶת

בְּשֵׁשׁ קַר בֲּרַחָבָה
תִּקּוּנִים שְׁנִזְעַקוּ מַתְחִילִים לְהִמֵּס מְאוֹר
הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה
אָדָם בְּגִמְלָאוֹת מְנַקָּה בְּאַהֲבָה,
לְבֵנָה
לְבֵנָה
הוּא נוֹקֵם

(מחשבות מהמסע בארץ, כסלו ה´תשע"ח)