כָּל אָדָם צָרִיךְ אֵיזוֹ שָׁקֵד מִשֶּׁלּוֹ
לְסַכֵּם שִׁיעוּרִים בְּעִיּוּן עִם כְּתָב שֶל קוֹמוֹנַרִיּוֹת.
בְּרִיקּוּד סִיבוּבִי בּן שְׁלוֹשָה שָׁבוּעוֹת
עֵט פַּיילוֹט אֶפֶס אַרְבַּע רוֹשֵׁם
סְבָרוֹת וּסְתִירוֹת וּדְבֵקוּת וּתְפִילָּה
וּמוֹטִי שֶׁל חוֹל וּמוֹטִי שֶׁל קוֹדֶשׁ
וְחִיבּוּק מִמַּשְׁבֵּר שֶׁל חָבֵר וְטִישׁוּ
[הַכֹּל לָמַדְתִּי מֵעֵינַיִים חוּמוֹת קְטַנּוֹת שֶׁלָּךְ]
כָּל אָדָם צָרִיךְ בְּגָפּוֹ
לּחַיֵּיךְ מְווטְסָאפּ שֶׁל לַיְלָה בְּחַלוֹנִּית קוֹפֶצֶת
וְלִשְׁאוֹל חָזרָה אֵיךְ לָךְ הָיָה הַיּוֹם
[אֶצְלִי הַרְבֵּה סֵדֶר צָהֳרַיִים, בָּרוּךְ הַשֵׁם],
וַהֲרֵי אֵיךְ בִּכְלָל אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׂחוֹת אֶת כָּל הַיָּם
בְּלִי שֶׁמֶץ שֵׂיעָר פָּזוּר שֶׁלָּךְ מִתְנוֹפֵף בְּרוּחַ שִׁשִּׁי בַּבּוֹקֶר
גַּן הָעַצְמָאוּת הַפַּעַם
[הוֹ, מַקְסִים]
כָּל אָדַם צָרִיךְ אֵיזוֹ שָׁקֵד מִשֶׁלּוֹ
לִצְלֹחַ אֶת הַחוֹרֶף
לְהַרְגִּישׁ קְצָת בַּית בְּדִירַת עַמִידַר מִתְפּוֹרֶרֶת
[וְשָׁעוֹת קָשׁוֹת, וְתַחֲנָה שֶׁל קִיפָּאוֹן
וְסִדְרֵי בּוֹקֶר מִתְּנַפְּצִים אֶל מֵזַח זָר שֶׁל
יְהוּדָה עַמִּיחַי
וְלֹא-לְחַבֵּק לֹא-לְחַבֵּק לֹא-לְחַבֵּק]
כָּל אָדָם צָרִיךְ אֵיזוֹ שִׂיחָה לִפְנֵי שַׁבָּת,
עַלְמָה צְעִירָה עִם פֶּרַח בַּלֵּב
הַקְלָטָה מְשַׁתֶּפֶת לַחֲזוֹר אֵלֶיהָ שׁוּב וְשׁוּב.
כָּל מַלָּח צָרִיךְ אֵיזוֹ רוּתִי.
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
כ"ז אדר ה´תשע"ח  | |
שמע, בבית הרביעי, שכלול כולו בסוגריים האלה שלך, כבר לא היה לי ספק שמדובר בך, וניחשתי נכון ;-) בכל זאת תחנה של קיפאון ולא לחבק-לא לחבק-לא לחבק... (עזוב שזה אחד השירים היותר רומנטיים שקראתי לאחרונה אבל עם הסיום הזה לבית כבר עשית לי לבכות) זה שיר כל כך מדויק שאין איך לתאר כמה, אבל יותר מהתוכן של השיר עצמו, המחשבה על בכלל לכתוב את הרגעים האלה לכדי שיר מקסימה וגאונית בעיניי כאחד. זה כל כך זה. פשוט מדהים. כָּל אָדַם צָרִיךְ אֵיזוֹ שָׁקֵד מִשֶׁלּוֹ לִצְלֹחַ אֶת הַחוֹרֶף לְהַרְגִּישׁ קְצָת בַּית בְּדִירַת עַמִידַר מִתְפּוֹרֶרֶת תודה חבר  |
 |
כ"ח אדר ה´תשע"ח  | |
[וְשָׁעוֹת קָשׁוֹת, וְתַחֲנָה שֶׁל קִיפָּאוֹן
וְסִדְרֵי בּוֹקֶר מִתְּנַפְּצִים אֶל מֵזַח זָר שֶׁל
יְהוּדָה עַמִּיחַי
וְלֹא-לְחַבֵּק לֹא-לְחַבֵּק לֹא-לְחַבֵּק]
|
 |
ז´ ניסן ה´תשע"ח  | |
זה מטורף. באמת אחד השירים היותר חדים ומדויקים שקראתי כאן. והבית האחרון פשוט גוועלד. איזה כיף שאתה כאן (הארמז ללי כל גל נושא מזכרת, ראוי אזכור) |
 |
ט´ ניסן ה´תשע"ח  | |
חייכתי כל השיר. והסוגריים וואו הסוגריים! יש לי אוסף של שירי סוגריים שאני אוהבת יש בזה משהו מיוחד יותר פנימי יותר.
|
 |
י"ב ניסן ה´תשע"ח  | |
השורה האחרונה איכשהו אוגדת את הכל לנקודה אסופה, נותנת משמעות לכל שאר השורות, מרוגשת עד דמעות. |
 |
ט"ו תמוז ה´תשע"ח  | |
למקום שאני בדרך אליו. לתחושות שנשמעות רחוקות אבל מטכרות. תודה מעומק הלב. השיר נגע בי מאד. בהקשר מעט אחר-השורה [אצלי הרבה סדר צהשםים,ברוך השם] פשוט גאונית. יושב בסדר צהרים שלי,נזכר,ומחייך. שוב תודה |
 |
ט"ז תמוז ה´תשע"ח  | |
כתיבה מאוד מעניינת, צריך הרבה מעוף וכישרון לכתוב בצורה כזאת, כך אני חושבת. |
 |
ו´ אלול ה´תשע"ח  | |
בדרך כלל אני סולדת מסגנון יומיומי ומודרני, הפעם קלע בול. תודה לך |
 |