בנושא
בכרם
חדשות
 
משלוח מנות למשוטט בשיממון / גמד ענק 13
בביכורים מאז י´ אדר ה´תשע"ח

כַּמָּה חוּץ בִּפְנִים

כַּמָּה אֱלֹהִים,

כָּלוּא בְּתוֹךְ

כָּל הַחֹפֶשׁ הַזֶּה.

 

הבעיה התחילה כשהים והדשא התערבבו. עכשיו, מילא זה היה קורה בראשית, כשהכל היה חלל וענפים וחצאי לבבות שעוד לא נקראו שבורים אפילו. מילא כשהיו רק פצפוצים ואורות ושקט ומים, ונעליים היו הרים ושמיים עוד לא בנויים, מילא אז זה היה קורה.

*

יוני ישב על החול והסתכל על הגלים. כלומר, על הדבר העצום שמנסה להגיע אליו שוב ושוב. בהתחלה הדבר ממש הפחיד את יוני אבל כיוון שעברה כבר רבע שעה, כלומר נצח, הוא החליט שהדבר לא יכול לעשות לו כלום ואפשר להמשיך להסתכל. אפילו שלא קרה שום דבר דרמטי המראה ריתק אותו. שנים אחרי, כשינסה להיזכר מה תפס אותו ביום ההוא, הוא לא יזכור כלום חוץ מצבעים: צהוב, לבן וכחול, ומההרגשה של רוח מלוחה על הפנים. זיכרון טבוע בגוף. אבל באותם רגעים הוא קלט הכל- את התנועה העדינה של המים כשהדבר מושך אותם ודוחף, מושך ודוחף; את הגרגירים הקטנטנים מגרדים בכל הגוף; את הפרצוף בוער בין טבילות; את הדשא. מאוד מוזר הסיפר עם הדשא. יוני שם לב אליו כשהשמש סינוורה לרגע והמים התכולים בהירים נצבעו בירוק חזק. ההבזק הזה הפליא אותו. הוא קם לבדוק את העניין, ואחרי רגע של מחשבה, כמה צעדים ואף אחד מופתע ורטוב, הצורות הפכו ברורות יותר. הוא הבין, דשא! בתוך המים! יוני הזדקף ופרש ידיים, חבט בגלים הנמוכים וצחק."אמא! אמא בואי, תראי מה יש כאן, קסם!"





© כל הזכויות ליצירה שמורות לגמד ענק 13
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד