המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
(חשוב לדעת) / משוטט בשיממון
בביכורים מאז י´ טבת ה´תשע"ח


חָשׁוּב לָדַעַת:

צָרִיךְ לִסְמֹךְ עַל הָעוֹלָם.
(בַּחֹרֶף מִתָּחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה
הַדְּבָרִים
זָעִים. הַאֲמֵן לִי,
אֵין לִי שׁוּם מֻשָּׂג.)

בֹּקֶר
לְהִתְעוֹרֵר.
מָה לַעֲזָאזֵל אֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן.
לְוַתֵּר.
בְּלִי טִפַּת נִסָּיוֹן.
לְשַׁנֵּן:
הַגּוּף הוּא לֹא פִּתְרוֹן.
הַגּוּף הוּא לֹא פִּתְרוֹן.
הַגּוּף הוּא לֹא

(שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁעָדִיף לְהַדְחִיק:)
I) הַפַּחַד לִפְגֹּשׁ מָשׁוּ
                          מְשַׁתֵּק אוֹתָנוּ
                          אֲנַחְנוּ מַעֲדִיפִים לִמְשֹׁךְ
                          אֶת הַכָּעֵת
                          עַד שֶׂנִתְפַּקֵחַ (אוֹ נָמוּת.)

II) הַחַיִּים רוֹצִים יוֹתֵר
     מְשֶנוּכַל לָתֵת לָהֶם
                          זֶה לֹא אָלֵגוֹרְיָה,
                          אָפִילוּ לֹא מָשָׁל.
                          נִרְאָה שֶׁזֶּה יַצְלִיחַ יוֹם אֶחָד.

III) הָעַצְבוּת מְהַדְהֶדֶת בְּרֶקַע
                          יֵשׁ לְצַיֵּן, כָּל הַזְּמַן
                          כְּמוֹ פַּסְקוֹל שֶׁל סֶרֶט
                          הַגּוּף שׁוֹקֵעַ פְּנִימָה
                          אִם תַּקְשִׁיב טוֹב
                          תֵּדַע: אֵין בֶּאֱמֶת סִכּוּי לְהִנָּצֵל.

לְעֵת צָהֳרַיִם
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַדְּבָרִים
יֶחֱלוּ לִקְרוֹת לְעֵת עֶרֶב
זֶה מְנַחֵם אוֹתִי לָעֵת עַתָּה.
(הָאֲמֵן לִי וְכוּ')
בֵּינְתַיִם אִם תִּסְתַּכֵּל טוֹב,
תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַתְּפָרִים בֶּחָזֶה
מַתְחִילִים לְהִתְפּוֹרֵר.

חֲמִשָּׁה מִלִּים לָאֲמִירָה בִּשְׁעַת הַדְּחָק:
טִיפוּף
שְׁקַעֲרוּרִית
בַּקְבּוּק
זַהֲרוּרִים
אַדְוָה
(אַל תִּתְפַּתֶּה:
גַּעְגּוּעַ, חֶמְלָה, אַהֲבָה, עָרְגָה, כְּמִיהָה, חַ יִּ י ם.)
אֶמְצָעִים נוֹסָפִים:
שִׁלְטֵי חוּצוֹת מְחַיְּכִים,
אִמּוּן בַּקְּפִיצָה לָרֹחַק
תִּלְתּוּל תַּלְתַּל
מַעֲנִים טֶלֶפוֹנִים
הָאָקוֹרְד Fmaj7.

אֲבָל עֲדַיִן
(בְּנִבְכֵי זִרְמֵי הָעֶדְנָה, הָאֲדָמָה רְפוּיָה כְּמוֹ עֵצִים רוֹעֲדִים בָּרוּחַ. כְּמוֹ אָהֲבָה לַקָּפֶה. תִּרְאֶה כַּמָּה הַחַיִּים בְּרוּרִים. כַּמָּה הַכֹּל חָבוּק בְּתוֹךְ סוֹגְרַיִם עֲנָקִיּוֹת. בשְׁלוּלִיוֹת אֵין סוֹפִיּוֹת, יַלְדָּה עִם מַגָּפַיִם וְרֻדּוֹת-צוֹעֲקוֹת קוֹפֶצֶת.
הָרֵיחַ הַזֶּה בַּחוּץ פָּשׁוּט מַטְרִיף.)

בַּסּוֹף עֶרֶב
אֲנִי יֹאמַר אֶת זֶה פָּשׁוּט:
אֱלֹהִים אֲנִי הַרְבֵּה פְּעָמִים בּוֹדֵד.
בְּבַקָּשָׁה תִּתְגַּלֶה

קְצָת.





© כל הזכויות ליצירה שמורות למשוטט בשיממון
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ב טבת ה´תשע"ח  
נפלא
בעיקר זה:
אֲנִי יֹאמַר אֶת זֶה פָּשׁוּט:
אֱלֹהִים אֲנִי הַרְבֵּה פְּעָמִים בּוֹדֵד.
בְּבַקָּשָׁה תִּתְגַּלֶה

קְצָת.

בכלל, פעם חשבתי שבדידות היא לא סיבה מספיק טובה
היום כבר לא בטוחה בכלל.
י"ג טבת ה´תשע"ח  
ואהבתי את האֲנִי יֹאמַר, לדעתי העברית אוהבת שמגמישים אותה
י"ג טבת ה´תשע"ח  
כיף שאתה כותב ומשתף אותנו.
יש בשיר הזה מין מנגינה נסתרת, והוא יפיפה ונוגע

והסוף
י"ג טבת ה´תשע"ח  
שאתה משוגע על כל הראש?
לא. לא בצורה חברית נחמדה ומחמאתית.
משהו שם לא מובן.
ואיכשהו כל כך מדוייק.
עם כל המבנה המוזר הזה שהוא עדיין (עדיין מרגיש לי לשון המעטה, אז לא זה) כולו שירה.
בין הבניינים הלוגיים ההזויים לבין הרגעים של אנחה פשוטה. יש כאן איזה קסם. זו הצורה היחידה להסביר.
אם יותר לי, עדיין איכשהו היה קצת איטי בשבילי בקטע של המספור. זה כמעט הרחיק מדי. ואולי גם בסוף היה קצת צפוי מדי. או שדווקא זה מה שהחזיק הכל.
אגב,
האמן לי, אין לי שום מושג.
תודה.
ט"ו טבת ה´תשע"ח  
שאלה, ובטח יהיו עוד, אבל היא על הכוונה שלך בכל מיני מילים ואולי זה לא חוקי
ט"ו טבת ה´תשע"ח  
שאלה, ובטח יהיו עוד, אבל היא על הכוונה שלך בכל מיני מילים ואולי זה לא חוקי
ט"ז טבת ה´תשע"ח  
י"ז טבת ה´תשע"ח  
תודה גדולה לכולכם.

ומפרש- בשמחה, לא כל כך מאמין בלא חוקי..
י"ז טבת ה´תשע"ח  
מבאס שכבר אין מסרים אישיים (נכון שלא? באמת שניסיתי) אבל נתמודד.
"הַגּוּף הוּא לֹא פִּתְרוֹן", נורא מעניין אותי לדעת מה חשבת כשכתבת את זה
כ"ד טבת ה´תשע"ח  
הרבה טביעות אצבעות,
הרבה טביעות
כ"ד טבת ה´תשע"ח  
וואוו! עלו לי כל כך הרבה דברים ויחשבו ושאלות בזמן שקראתי! אבל הבית האחרון פשוט עצר את כל הריצה של המחשבות האלו.

בכל זאת אני חוזרת לאט לאט. לחשוב.
הבית הראשון מדהים בעיני. הוא כל כך שלם ומלא בפני עצמו (ויש כל כך הרבה ימים בחורף הזה שכל מה שאני חושבת זה - האמן לי אין לי שום מושג).
דבר שני - אני רוצה להצטרף לשאלה של מפרש!.
החיים רוצים יותר משנוכל לתת להם - הרבה זמן אני מחפשת את הדיוק הזה כדי להסביר לעצמי מה קורה איתי. אז תודה על ההבנה הזו ובמיוחד על זה שאתה חושב שאולי בסוף זה יצליח להם. אני לא בטוחה אם אתה התכוונת לזה בצורה מרגיעה אבל אותי זה ממש הרגיע.
חוץ מזה ממש מעניין אותי למה בחרת דווקא את חמשת הדברים האלו להגיד בשעת הדחק? יכולת לבחור כל דבר שבעולם; למה דווקא הם?
והבית האחרון גרם לי לחייך כל כך!
שתדע הרבה פעמים קורה לי בשירים מוצלחים שאני חושבת שכל בית יכל לעמוד בפני עצמו ולרוב אני לא אוהבת את החיבור ביניהם אבל פה זה לא ככה אז תודה על זה

ואני פשוט חייבת -

בַּסּוֹף עֶרֶב
אֲנִי יֹאמַר אֶת זֶה פָּשׁוּט:
אֱלֹהִים אֲנִי הַרְבֵּה פְּעָמִים בּוֹדֵד.
בְּבַקָּשָׁה תִּתְגַּלֶה

קְצָת.
כ"ז טבת ה´תשע"ח  
כ"ז טבת ה´תשע"ח  
מממ קשה לי (יותר מחשבתי) לפרש מילים ספציפיות..

במבט חיצוני נראלי שיש משו מאוד מנחם בלברוח אל הגוף משו מאוד קל ויכול להיות מאוד הרסני. (גוף בכל צורותיו חוויותיו אוכל שינה מין וכו וגם במובנו היותר מופשט.)

והאמת שלא יודע למה דווקא המילים האלה.

(ואם רוצים מסרש ונראלי יהיה יותר קל להרחיב אז yagelmag345@gmail.com)

חן חן
כ"ח טבת ה´תשע"ח  
זה שיר אדיר
ג´ אדר ה´תשע"ח  
שיר מופלא ועצוב אבל לא מדכא.

אני מאוד אוהבת את הבית של המילים לשעת הדחק. אבל... למה חמישה מילים, ולא חמש? יש פה איזו פואנטה שלא הבנתי?

חוץ מהקטנה הזאת - באמת באמת נפלא.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד