אִשָּׁה עוֹמֶדֶת מִתַּחַת לְשָׁמַיִם,
קְרַבֶיָה רֵיקִים, בְּאֶצְבָּעָהּ חֲתָךְ
שֶׁנִּפְעָר אֶתְמוֹל כְּשֶׁקִּלְּפָה תַּפּוּחַ
וְהִיא סוֹגֶרֶת דֶּלֶת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה
בַּלֵּילוֹת כְּשֶׁעוֹלֶה קוֹל הַסְּלִיחוֹת,
וִיהוּדִים מִתְחַנְּנִים
הִיא רָצָה בְּבַיִת לְהָגִיף חַלּוֹנוֹת
לֹא לִשְׁמֹעַ אוֹתָם צוֹעֲקִים אֵלֶיךָ
אוּלַי אִם לֹא תִּשְׁמַע לֹא יָבוֹא.
אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ רוֹעֶדֶת
מִמָּה שֶׁתִּגְזֹר

אֱגוֹז מֶלֶךְ קָשֶׁה מְקַשְׁקֵשׁ בְּתוֹךְ הַלֵּב
וַאֲנִי מְפַחֶדֶת שֶׁיִּתְפּוֹצֵץ
הָאֱגוֹז, הַלֵּב, הָעוֹלָם

הַיּוֹם הֵבִינָה שֶׁיָּבוֹא
אִשָּׁה בָּכְתָה בְּקוֹל רָם כָּל כָּךְ שֶׁנִּבְהַלְתִּי
חָשַׁשְׁתִּי שֶׁנְּשָׁמוֹת טוֹבוֹת יִדְפְּקוּ
לִשְׁאֹל אִם מַרְבִּיצִים לָהּ,
אִם נִפְצְעָה
אִם נִטְרְפָה דַּעְתָּהּ
אֲבָל הִיא לֹא הִפְסִיקָה
בָּכְתָה בִּשְׁאָגוֹת קְרוּעוֹת, אֲיֻמּוֹת, רְטֻבּוֹת
שֶׁתִּבָּהֵל גַּם אַתָּה
שֶׁתִּשְׁמֹר עָלִינוּ
כָּכָה רֵיקִים וְשְׁקוּפִים, עִם הָאֶצְבַּע הַחֲתוּכָה הַזֹּאת
שֶׁתִּתֵּן לָנוּ שָׁנָה וּבַיִת וְיֶלֶד,
שֶׁלֹּא נְפַחֵד כָּל כָּךְ
לַחֲזֹר