כְּשֶׁהָרוּחוֹת מִדַּלְדְּלוֹת לַחֲלוּטִין מִתּוֹכְךָ

מְרוֹקָן

הָעֶצֶב כְּבָר אֵינוֹ נִסְדַּק בְּפָנִים שֶׁאֵין בָּהֶם יְשִׁירוּת

סִירַת הַשִּׁגָּעוֹן שְׁבוּרָה

וּמֵהַשֹּׁקֶת שׁוֹתִים כָּל הַמִּפְלָצוֹת.

            לְאָן הָלַכְתָּ, דּוֹקְטוֹר?

            לְתַקֵּן אֶת הַזְּמַן וְאֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת הָרֵיקִים שֶׁלְּךָ

            נֶעְדַּרְתָּ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה

            אֲנִי אֲבוּדָה, בַּבַּיִת לְבַד, עִם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה חֲדָרִים

            וְדֶרֶךְ הַהֹוֶה הֶחָלוּל - הֶעָתִיד הַמּוּגָן וְהַמֻּבְטָח

            מִתְנוֹעֵעַ בְּפִּרְפּוּרֵי גְּסִיסָה אַחֲרוֹנִים.

עַכְשָׁו כְּבָר אֵין אוֹתִיּוֹת שֶׁיִתְעַבּוּ לִכְדֵי אַשְׁמָה

רַק הָעַפְעַפַּיִם הַכְּבֵדִים מוּגָפִים מֵהָעוֹלָם

מְחַכִּים לְהִתְאַחוּת לְלֹא אֱמוּנָה.

הַסִּבּוֹת וְהַגּוֹרְמִים אִבְּדוּ אֶת אַחֲרוֹנָה הַטִפָּתָם

וְכָךְ אָבְדָה גַּם הַיְּכֹלֶת הַפְּשׁוּטָה שֶׁלִּי

לִמְצֹא מוּבָן.

            חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ, דּוֹקְטוֹר,

            הַפַּעַם זוֹ אֵינֶנָּהּ עוֹד פְּלִישָׁה.

            לְהֵפֶךְ, הַבַּיִת הוּא שֶׁדּוֹלֵף הַחוּצָה.

            הַמְּנוֹעִים דָּמְמוּ, הָאוֹר כָּבָה,

            וְכָךְ, בָּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, נִשְׁמָתִי הָאַחֲרוֹנָה פָּרְחָה לָהּ

            וְעָזְבָה.