גְּרוֹסְמָן וְאֶלִיאוֹר הִפְנוּ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבֵּנוּ

לָאֲבִיבִים הַקְּצָרִים בְּאַרְצֵנוּ.

מַכְּסִימוּם עֶשְׂרִים וְאֶחָד שָׁנִים וַאֲפִילּוּ פָּחוֹת.

אֶפְשָׁר לִבְכּוֹת,

אֲבָל אֵין בִּפְנֵי מִי לִמְחוֹת.

אֲבִיבֵנוּ קְצָרִים,

קֵיְצֵנוּ לוֹהֲטִים,

וְחוֹרְפֵנו שְׁחוֹנִים.

וּבַסְּתָיו, בָּעֵת נְעִילַת שַׁעַר,

"פָּתַח לָנוּ שַׁעַר" אָנוּ מִתְחַנְּנִים,

"כִּי פָּנָה הַיּוֹם" וְגָדַל הַצַּעַר.