בנושא
בכרם
חדשות
 
מעלה תתרנים ב´ / guilad
בביכורים מאז ח´ אדר ה´תשע"ז


ערב. פגישת ועידת ההתיישבות, מעלה תתרנים ב´.

" טוב, ישיבת פתיחת היישוב המחודש נפתחת עכשיו."

מוטק´ה ישב נינוח בין שני הקרוואנים היחידים ביישוב לאוהל של השפיגלמנים, מקריא את רשימת הדברים הנצרכים ליישוב. מולו ישבה חדווה'לה. כולם חושבים שהיא מסכמת במחברת את מה שהוא מקריא, אבל היא איבדה אותו כבר לפני חמש דקות, במילה "בורקסים", ועכשיו היא מציירת ריבועים תלת ממדיים.

" אני בעד שמשפחת כץ תביא את עוקב המים", הציע שאול. חדווה'לה הסתכלה עליו בשנאה גלויה.
" מה זה, למה אנחנו?"

" כי אנחנו הבאנו את הגנרטור." הפסקה. כולם מסתכלים על הטלפונים שלהם מטעינים בנחת –  "והדסה שפיגלמן הביאה את הפינגווין הנהדר לצומת המרכזית של היישוב."

"אין כאן צומת," כך חדווה'לה.

"יש פסל של פינגווין."

"יש פסל של פינגווין ומסביבו ערימות של אבנים."

"יש או אין פינגווין?"

"הוא גם לא נחמד. סתם פינגווין כזה."

"טוב," קטע אותה מוטק´ה. הוא לא שמח לשמוע את דעתה על הפינגווין של אשתו. "מי בעד שכץ יביאו את העוקב?"

הצבעה דמוקרטית למדי: שאול ומוטק´ה בעד, חדווה´לה נגד.

"נקבע, עכשיו, בנוגע לביוב. המזל שלנו הוא שאנחנו עברנו בין היישוב מעלה תתרנים א´ לעיר בקעות יהודה, כך שהביוב עובר מתחתינו באופן קבוע. נא להיזהר איתו. עד שנבקש חיבור לקו הזה אנחנו הולכים להשתמש בשירותים כימיים, אבל זה עניין של יום-יומיים בדיוק."

הפגישה הסתיימה. רק חדווה'לה עוד ממלמלת לעצמה "הפינגווין המחורבן הזה, הפינגווין," ומציירת לעצמה ריבועים תלת ממדיים במחברת.



בבוקר המחרת כולם התעוררו לזעקות שבר. הדסה העירה את כולם: הפינגווין הרוס לגמרי, משהו קרה לו, ומתוך האדמה מתחתיו בוקע, בלחץ בלתי מתפשר, זרם אדיר של זהב חום היוצא מתוך האדמה.

"הפינגווין!!" חדווה חייכה קצת מתוך כפכפי המיקי מאוס שלה: צדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים או משהו. היא תשתמש בזה כטיעון בפעם הבאה שמדברים על התרומה של משפחת שפיגלמן. אבל להפתעתה שאול, מוטק´ה ומורדי קראו שלושתם, "נפט!"

"זה נפט."

"מה?"

"נפט יוצא מהצומת! אנחנו חייבים לדווח, אנחנו הולכים להיות ההתיישבות הכי עשירה בכל גוש בקעות יהודה! אולי אפילו עד גוש דן!" (עשרים וחמש דקות נסיעה.)



באותו אחר הצהריים העניינים כבר הגיעו אל ראש הממשלה, אודי חבר-עוז. הוא ישב במשרד שלו, כאשר מולו ישבו יועץ התקשורת בנצי שרזלוביץ, ואיש-מרכז-המפלגה-שהפך-באותו-היום-לראש-האגף-הממשלתי-החדש-לאוצרות-טבע, מיקי חמו.

האווירה הייתה נינוחה: לא בכל יום מגלים שנפל לחיקך מאגר אדיר של נפט, ובמקרה של מיקי, לא בכל יום מגלים שאפשר לבטוח בהבטחה של מועמד לאחר שגורמים להתפקדות המונית. היו אפילו בורקסים.

"אז על מה אנחנו מדברים כאן?"

"טוב, אז מדובר, על פי הדיווחים, במאגר סוג א´. הוא מטפטף בסביבות הלוג בשעתיים, זה מאוד מהר, ומי יודע כמה עוד נמצא שם מתחת לאדמה."

"מה הכוונה, ´על פי הדיווחים'?"

"הכוונה היא שהמשרד שלי הוא כרגע אני וקלדנית שתכתוב את כל מה שעולה לי לראש, כך שזה לא לדרגת ראש האגף להגיע בעצמו למקום. כרגע אחד התושבים מנסה למלא דליים ואנחנו מעריכים על פי זה."

"זה נשמע די הגיוני."

"כן. בדיוק באתי גם כדי לבקש ממך את הרשות להעסיק מפקחים על העניין. אני מפחד שהם אוספים דליים לעצמם קצת."

"אין בעיה, קיבלת."

"ותקציב לעוד דליים."

הוד אודיותו התעלם מהבקשה השניה ופנה ליועץ התקשורת שלו.

"בנצי, תמיד היו לך רעיונות מעניינים, מה אני עושה עכשיו? פונה לחברות ומעניק להן אחוזים? עושה מחטף?"

"זה פשוט." בנצי שילב את אצבעותיו, כמישהו שאומר דבר שלא יתפרש כפשוט בכלל, "אתה הולך להעמיד מכרז לחברה, אבל מכין נאום לאומה בו אתה אומר שאתה הולך להשתמש ברווחים כדי לצמצם את הפערים בין עניים לעשירים בחברה."

"מה? למה? אני יכול להשתמש בהם בשביל הצבא או בשביל פיתוח או כל דבר..."

"תשתוק ותקשיב שניה. עוד חצי שנה בחירות, התקציב כבר יצא לפני שלושה חודשים, אז לכולם יש כבר את מה שהם צריכים. אבל הפרסום של הדאגה לאזרח הקטן תמנע מהמפלגות האחרות ומהפוליטיקאים מהמפלגה שלך את היכולת להתלונן."


"ובסוף ניקח את התקציב לחברות הגדולות?"

"ברור. אבל החשיבות היא באמירה."

"טוב. תכנס מסיבת עיתונאים."



אוניברסיטת הוד השרון, הקורס בתקשורת של המגדר.



"אני יודע שכבר שמתם לב שכוחות הכיבוש דאגו להעשיר אחד את השני,"  פתח דוקטור יהויכין ברוריה,  קרחתו בוהקת. סביבו קבוצת סטודנטים. רובם לא רוצים להיות שם.

"היום אנחנו הולכים להשתמש בכלי המחקר שלנו על מנת לראות את הפטריארכיה הפשיסטית בעירומה המלא, כאשר נקרין את מסיבת העיתונאים של הקומיסר אודי חבר-עוז, בה ינסה ודאי איש הימין הנורא להצדיק את הגזל הכפול העומד להתרחש אל מול עינינו: גזל האדמה הפלסטינית וגזל הנפט הישראלי לטובת קבוצת טייקונים מקורבים."

הוא גלגל טלוויזיה בתוך ארון אל האולם. כאשר חיבר את הטלוויזיה החל אודי לדבר; הוא דיבר על החשיבות האסטרטגית של מעלה תתרנים ב´, ועל האנשים האמיצים הגרים שם (הוא דווקא לא הזכיר את הפינגווין). יהויכין עצר את ההקלטה.

"עד כאן יש רטוריקה מיליטנטית קלאסית של הכובש המצדיק את עצמו כאשר המוסר עומד בבירור נגדו. אני הולך להמשיך את זה, וכמובן אנחנו עוד נראה את הקפיטליסט המצדיק את עצמו כאשר המוסר עצמו זועק לשמיים. הנה, בואו ונראה."

"ועל כן," המשיך אודי מול קהל העיתונאים, "החלטתי להשתמש ברווחי הנפט על מנת לצמצם את ההבדלים בין המעמדות. אנו עומדים להעלות את שכר המינימום, במיוחד של עובדי קבלן. נשתמש בכסף הזה על מנת לחזק את הפריפריה, במיוחד מפעלים כושלים, ונתמוך באנשים קשי יום, כמו חד הוריים."

יהוכין עצר את ההקלטה. "אנחנו יכולים לראות את הימנו-פשיסטים משתמשים כאן בטכניקה קפיטל...סוציו.....ליברלו... אנחנויכוליםלראותאותםעושיםהטעיהזולה – אררר – "

"נראה לי שכדאי שנתקשר למד"א," אמר אחד הסטודנטים.
"ראית איך המוח שלו התפוצץ?"

"לא ידעתי שזה יכול לקרות. תתקשרו למד"א כבר."

"לא נראה לי שנשאר משהו להציל."



מעלה תתרנים ב'. חדווה'לה מתקרבת אל אמצע מפעל הנפט שצץ במקום.
"חבר'ה, אני חייבת לספר לכם משהו."

כולם עצרו את מילוי הדליים מיד.

"מוטק´ה, אני הרסתי את הפינגווין של הדסה בלילה וגרמתי שהנפט יצא מהאדמה. ממש התעצבנתי על כל העניין הזה עם הפינגווין, והגעתי עם גרזן בלילה ופשוט הרסתי אותו, וכנראה גם פגעתי באדמה ויצא הנפט".

"אל תהיי עצובה, חדווה'לה. בסופו של דבר גילינו את הנפט בזכותך."

"אני כן קצת עצבנית על זה, מוטק´ה," אמרה הדסה.

"סליחה."

"רגע אחד," אמר מורדי, והסתכל לתוך דלי הנפט שלו. 


באותו אחר הצהריים, בנצי רץ למשרד ראש הממשלה.

"אודי, אין נפט!" אמר, בלי לעצור לתפוס נשימה.

"מה הכוונה?"

"מישהי מהמתנחלים פגעה בצינור ביוב, זה הכל."
"

ביוב."

"כן".

"חרא!" צעק ראש הממשלה. 

"וגם שתן. מעורבבים."

"איך הם לא הריחו את זה בכלל? איך הם לא שמו לב?"

"השם של ההתנחלות? מעלה תתרנים ב'?"

"נו?"

"אז זה. "

"אתה רוצה להגיד לי שכולם שם...?"

"כן. תתרנים. "



הומור

© כל הזכויות ליצירה שמורות לguilad
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ סיון ה´תשע"ז  
מוסיף הערה - בעיניי היצירה קצת מתפספסת בדילוג מההתנחלות לממשלה וכו', היה עדיף למקד את הסאטירה בזירה אחת, הזירה הפוליטית פחות משמעותית (מה גם שהיא מעט שחוקה בסגנון הזה). הייתי נהנה יותר אם תמונות הדמויות בהתנחלות היתה מפותחת יותר ונותנת יש ממשות לדמויות.
יש כאן בסיס טוב.
כ"ב סיון ה´תשע"ז  
זו באמת היתה התלבטות, אבל העדפתי ליצור עולם גדול יותר על פני עולם עמוק יותר.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד