בנושא
בכרם
חדשות
 
משלוח מנות לכתם קפה / גמד ענק 12
בביכורים מאז ח´ אדר ה´תשע"ז

קריאה עיונית-סקירתית במכלול שירה של כתם קפה.

 

כתם קפה (להלן: כתם קפה) היא יוצרת מוערכת באתר ביכורים, לכאורה ממין נקבה ולהערכתי בגילאי העשרים, ורווקה. מתוך כתיבתה ניכר כי יש לה רקע תורני מסוים. על אף שלא זכתה בהמלצת עורך (ובכך יש ללמד על העדפותיהם ותו-לא), היא פעילה בקהילה ומהווה דמות מפתח, ותגובותיה מחממות את הלב. במשפטים הבאים ננסה לשרטט את דמותה כפי המשתקף בשיריה.

כתם קפה לרוב מניחה את דימוייה בפשטות, ללא עומס ארמזי וכבדות פואטית, אלא כרוצה להגיד – הנה, כך אני חווה. אומנם עם התקדמות שירתה באופן כרונולוגי, הדימויים ושימושם נעשים מורכבים יותר, אך המובחנות של הדימוי בעינה עומדת. דוגמא מובהקת היא בשירה 'מזמור על אי-הדדיות' (י"ט אייר ע"ו):" עכשיו הוא מרוקן כמו כוס בירה על הבר/והיא מפוררת כמו ערימה של קליפות פיצוחים בקצה השולחן.// הכאב שלו הוא כאב החלל שנותר/אצלה העולם מנופץ לרסיסים". בהיבט מסויים, צורת שימוש זו יוצר תחושת כנות נדירה, וכך גם החזרה וההרחבה של הדימוי, כמו " עץ של געגוע, יערות של געגוע" (מוצאי שבת, כ"ב באייר ע"ו). בשירים המפורשים פחות, כתם משתמשת  בדימוי בודד בו היא דנה ואותו היא מעבירה, בדקות האבחנה הייחודית לה.

צורת הכתיבה שלה נעה בין צמצום חסכני ורחבות חיננית, אך שומרת בשניהם על מוטיב הכנות והחן, בהימנעותה ממשחקי צורה ותוכן. אולם, על אף הפשטות לכאורה, ארמזיה ורמזיה לפרקים מסוגלים להפוך את משמעות השיר, אף כשהם נמצאים בתורת כותרת. כך לדוגמא, בשירה 'מוצאי שבת' – הכותרת מטילה ספק בקריאה הראשונית. אל מי השיר ממוען? מי מושא הגעגוע? ובדומה, בשיר 'יש עניין' (ג' אדר א ע"ו) היא מארמזת את 'יש עניין שיתהפך הכל' של רבי נחמן, ומעניקה עומק לבלבול הפורימי, הופכת אותו ובהמשך השיר, לתהיות קיומיות פוסטמודרניות, אודות הטוב והרע, החטא ההכלה והייאוש. כך גם הקטע שפרסמה, העוסק להבנתנו בראיית האחר ובאפשרות המפגש, הינו אניגמטי מאוד ומאזכר הן את רבי נחמן בסיפורי מעשיות והן את זוהר סבא דמשפטים, על העולימתא שפירתא דלית לה עיינין. רמיזות אלו יוצרות אופי כעין מיתי של מפגש מבוקש – ואת בלתי אפשריותו המובנית. וכך גם בשירים נוספים.

באופן תשתיתי יותר ניתן לומר כי ארמזים אלו משמשמים את הבעת הגעגוע וכמיהה בכפל פנים: הכמיהה לזוגיות (אנושית) והצימאון לאל. כפילות זו מחדדת את עומק הרגש, את הכמיהה לאהבת אלוהים ואת הגעגוע לאינסופיות האחר האוהב. כפל זה מגיע לידי ביטוי נהדר בשירה *[מנהרה](י"ד אלול ע"ו), בו התקווה למפגש וזוגיות מובעת באמצעות דימוי הדפיקות המאזכר את "קול דודי דופק" משיר השירים.

באם ננתח את מכלול שיריה על ציר הזמן, משבט ע"ו עד תשרי ע"ז, נוכל לתאר בו תהליך: במישור הזוגי, הוא מתחיל מהתחלת החיפוש(*[הגעגוע ניצת] ג' שבט ע"ו), חוסר הבחירה ברצון לאהבה, שכמו מכניס למשחק זר ומוזר, המשכו בקטע 'מעשה בעיוור' (י"ג שבט ע"ו) – הדן, כאמור באפשרות המפגש, דרך 'ספירת העומר' (א' אייר ע"ו), הפונה כביכול לאלוהים אך לכאורה מציג אותו לאו דווקא כנמען הישיר, אלא אולי כנמען רקע ("אלוהים / הלכנו יותר משנלך?") בעוד הנמען הישיר הוא האהוב הנכסף, והזמן האינסופי שנפרט, עד לרגע המפגש פנים בפנים.  עד לרגע הפרידה ולשונות החוויה והמשמעות שלו, שמבהירות את חוסר המפגש העמוק, בשיר 'מזמור על אי-הדדיות וכוס בירה' (י"ט אייר ע"ו), ולאחר מכן את הבדידות, הכאב (והחטא) והעמדת הפנים המארמזות נפלא את אלחנן ניר, המעתיקות את הנשימה מן הקורא התמים עד לסיומו הכאוב של השיר ולזריחת הבוקר, בשיר 'הדוס האחרון' (י"ד סיון ע"ו). במוצאי שבת (כ"ב אב ע"ו), כתם קפה מנסה ללכוד את הרגש הדק-החמצמץ של מוצאי שבת, אותו רגע של אובדן הנפש בתיאורי הגעגוע המתרחבים ומתפשטים במרחב האנושי, הגעגוע כמעט מטביע, ובאמצעותם לתאר סוג חדש של געגוע לזוגיות ולאדם. התקווה והחרדה הפועמות מחדש בעיצומו של אלול, החתירה למגע ולמפגש בשיר *[מנהרה] (י"ד אלול ע"ו), מציינות את היציאה משלב הגעגוע והאבל, שלאחר המפגש, אך את חוסר הביטחון בו, את השבריריות – שנהפכת לייאוש ולהתרגלות, להצגה המודעת-לעצמה ב'לבד זה עניין של תרגול' (י"ג בתשרי, ע"ז).

אם כן- ההתחלה, הכניסה והספקות, ההמשך הכואב והצורב, והסוף (עדיין) השברירי-מיואש.

לצד הציר הזוגי וכמושפע ממנו, נמצאים שירי אני- 'יש עניין' (לעיל) המתעתע והתוהה, והריקנות הצחיחה שב'אשליה אינסופית' (ז' שבט ע"ו).

דבר המזדקר מכתיבתה הוא החיפוש אודות השלם האבוד. מחוויה זו נגזרות ההשתוקקות לזוגיות, הגעגוע, הבדידות והכמיהה לאלוהים. כתם קפה דומה בכך, בהיבט מסויים למשוררים אחרים בני גילה ודורה (וגם במקורותיה -ברסלב, אלחנן ניר המורגש, רונה קינן), אולם אצלה הדגש הוא פחות על מציאת העצמי כי אם מציאת האחר והשלמות, המגע, בציר האלוהי ובציר האישי, ובזיהוי שבהם.

 





© כל הזכויות ליצירה שמורות לגמד ענק 12
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט´ אדר ה´תשע"ז  
(הסרתי את החתימה כי כרגע המשחק בעילום שם.. אחרי פורים תוכל לערוך ולהוסיף)
ט´ אדר ה´תשע"ז  
הובכתי, צחקתי, דמעתי.
את/ה בהחלט מוכשר/ת.
יש לי הימור, אבל אני כה שונאת לטעות שאשמור אותו לעצמי.
תודה לך, זה מקסים ונוגע.
ט´ אדר ה´תשע"ז  
הכי חשוב - עד כמה זה קלע?
אחינועם - חשבתי שזה שקוף.
ט´ אדר ה´תשע"ז  
לכשתחשף...
ט´ אדר ה´תשע"ז  
אחד המשלוחי מנות הכי טובים שראיתי בביכורים.
וזה ניתוח ממש טוב (אם כי קצת חודרני..)

(ונראלי שברור שזה אתה)
י´ אדר ה´תשע"ז  
אפשר להזמין אחד על הכרם שלי אחרי פורים? ;-)
ט"ו אדר ה´תשע"ז  
ט"ז אדר ה´תשע"ז  
אני, כפי שחלק ניחשו
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד