המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
סונטה של בטהובן - עיבוד לרביעיית מיתרים / בחיפוש...
בביכורים מאז ו´ שבט ה´תשע"ז

סונטה של בטהובן - עיבוד לרביעיית מיתרים


להורדת הקובץ לחצו כאן

בס"ד

זהו עיבוד שכתבתי לפרק שני מתוך סונטה לפסנתר מס' 13 של לודוויג (המכונה לרוב לפי שם משפחתו - בטהובן)

מבצעים: רביעיית כרמל



מוסיקה קלאסית עיבוד רביעיית מיתרים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לבחיפוש...
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ו´ ניסן ה´תשע"ז  
מדהימה
ז´ ניסן ה´תשע"ז  
:)
ח´ ניסן ה´תשע"ז  
הקשבתי כמה פעמים. כל כך יפה.
תודה לך על זה
ח´ ניסן ה´תשע"ז  
י"ג ניסן ה´תשע"ז  
אין לי עדיין מילים להגיב, אני אחזור כשיהיו. אבל וואו
י"ג ניסן ה´תשע"ז  
י"ח ניסן ה´תשע"ז  
חג שמח ומועדים לשמחה!
י"ב סיון ה´תשע"ז  
הבחירה לעבד את הסקרצו כקנטבילה יפה ומקורית.
הקו המלודי מצויין. לענ"ד אפשר היה לסדר ולאחד יותר את המבנה ההרמוני, כך שהתזמור יהיה עשיר ולגמרי בסגנון קלאסי.


י"ב סיון ה´תשע"ז  
לא הבנתי את הצעתך:
"אפשר היה לסדר ולאחד יותר את המבנה ההרמוני, כך שהתזמור יהיה עשיר ולגמרי בסגנון קלאסי."
באיזה אופן לסדר?
י"ב סיון ה´תשע"ז  
שאני חייב להגיב מתישהו...
אז... לפני הכל, היצירה עצמה מדהימה ממש, אבל לזה צריך להודות לביטהובן...אני חושב שהבחירה להעביר לרבעיית מיתרים הייתה ממש מתאימה, ונעשתה באופן מחמיא מאוד ליצירה, הרגיש מאוד קאמרי. ממש שאפו. גם חיכיתי עד הסוף לראות מה ייעשה עם הסינקופיזציה לקראת הסוף, והפתיע אותי (ושימח) המשחק שם עם הפיציקטו והלגטו שרק הבליט את ההפרש. ממש עשית צדק עם היצירה. וואו. ראוי להערכה עמוקה.
י"ב סיון ה´תשע"ז  
כמה נחמד לקבל תגובות מגולשים ועוד יותר נחמד לקבל ממי שמכיר את היצירה.
כששמעתי את הפרק הזה באחד הפעמים הראשונות (בביצוע גלן גולד אם אני לא טועה) שמעתי את ההרמוניה מהדהדת באופן שהתבקש מבחינתי להעביר למיתרים שלהן יכולת אמיתית (ולא "מלאכותית" כמו פסנתר) להחזיק צליל לזמן ממושך.
בשליש האחרון הרשיתי לעצמי "לשחק" יותר עם רעיונות שלי, כמו הפיציקטו, הוספה של צלילים ארוכים בטרצות וכו'.
י"ב סיון ה´תשע"ז  
הליווי שבטהובן כתב מתאים לסקרצו מהיר וקצבי, אולם איננו בהכרח מתאים לקנטבילה. עיבדת יפה מאד את קטע הלגטו. לעומת זאת, לטעמי, בקטע הסטקטו, הליווי שבטהובן חיבר שבלוני מדי לרביעייה, הן מבחינת האיזון הצלילי והן מבחינתה המבנה הקונטנרפונקטי. לפיכך מוטב לחשוב את הנושא המוסיקלי של קטע הסטקטו מחדש בצורה של רביעיית כלי מיתר. בקטע השלישי, בגלל הטמפו המקורי המהיר והדינמיקה, נראה לי שהסטקאטו אמור להיות נון-לגטו, ככה שפיציקטו קצת זר לרוח היצירה, ונותן לקטע נופך אימפרסיוניסטי, במקום להגיע לאיזון קלאסי בין שלשת הקטעים, מה שבטהובן עשה באמצעות אוקטבות.

י"ב סיון ה´תשע"ז  
בס"ד

נראה לי שהבנתי יותר טוב כעת.
אני מקווה שהבנתי נכון שכשאתה אומר "קטע הסטקטו" אתה מתכוון החלק האמצעי. כנראה שבטהובן באמת לא היה משאיר את זה כ"כ פשוט ו"שבלוני" בכתיבה לרביעייה. אני מקבלת את ההערה.
(אם כי זה קצת "שבלוני" גם בפסנתר, לא? למרות שזה היופי עם בטהובן. ארכיטקטורה מופלאה שבנויה מחומרי גלם פשוטים. לעיתים פשוטים מאוד)

נקודה נוספת - הפשטות של חלק האמצעי כל כך מנוגד לכל התנועה הזורמת של החלק שלפניו ואחריו שזה מבליט אותו באופן חיובי, לא?

לגבי החלק השלישי, זה מעניין. אני "נאלצתי" להאט את זה מכיוון שגיליתי שזה מהיר מידי לארבע נגנים להתמודד עם סינקופטיות כל כך מהירה אחד עם השני. למעשה כשהגענו לסשן בו זה הוקלט זה היה בגירסה המהירה. אחרי נסיון לנגן את זה ראינו שזה לא הולך בטמפו המקורי אז המסקנה הייתה להאט את זה. אמנם זה נבע מאילוץ אך אני מאוד שמחה על כך. זה מרגיש יותר אורגני לרביעייה.

ואתה צודק. בחלק השלישי יצאתי מהסגנון התקופתי. באמת שסתם נהניתי עם עצמי.
י"ב סיון ה´תשע"ז  
זה תלוי איך מפרשים את היצירה, האם הקטע הראשון דינמי ודרמטי או שמא נע לסירוגין בין קלאסיקה מתונה לבין רומנטיקה דרמטית ואולי זו בכלל קלאסיקה שלמה, והאם הקטע השני פשוט ושקט או שמא המורכבות מצויה בדינמיקה. האם הקטע הראשון והקטע השני שונים זה מזה בסגנונם או שמא לשלשת הקטעים של הפרק אותו סגנון?
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד