אבל,

לפני שאתה הולך, תבוא לומר שלום. טוב?
ואל תשכח לקחת משהו לשתות ולאכול שלא תתקרר
כי הימים עכשיו קצרים ומחשיך מוקדם ואני
כל כך דואגת.

אני אכין לך סנדוויץ' עם מה שתרצה
לעשות בחיים – רק תבחר,
יש קטשופ במקרר
וחום בלב ודמעות בעיניים.
ותתקשר, טוב? תתקשר הביתה, ולסבתא, ותתקשר
לחברה שבה תהיה שלא תהיה לבד כמוני עד שתבקר,
ואל תהסס לבקר גם בשעות מאוחרות ולבקר
את כל מה שעשיתי או אעשה למענך.

אתה יוצא לדרך
חדשה כמו החולצה הלבנה שגיהצתי שוב ושוב כדי שתהיה
ישרה כמו הדרך שאתה יוצא אליה,
והלוואי שלא תתאכזב ממנה – שתעניין ותאתגר
ותִתאתרג אצלי במחשבות ובתפילות עד שתדע מנוח
ומה לא נוח. ותזכור שכל רגע לא חוזר ואזכור
שגם אתה כל רגע לא חוזר,
ושתבחר בחירות טובות ונכונות כמו העצות שנתתי
ואתן לך תמיד
אהבה
וחבל
שתדע איך לחזור ואיך אף פעם לא ללכת.

וכשתחזור
בך אמתין דואגת ושמחה ומקווה שהתאמצת אבל לא
יותר מדי שעוד נשאר לך כוח לנסות שוב
את המרק שהכנתי ואתה כל־כך אמור לאהוב
את אבא ואת אמא ואותי שזה אותך וכל הכבוד שרק ניסית
לצאת לדרך חדשה