|
 |
בַּחִבּוּק, הַקֶּצֶב: שְׁאִיפָה נְשִׁיפָה לִשְׁקֹעַ לְאַט מְשַׁחְרֶרֶת וּכְמוֹ בִּנְפִילָה לְגִלְגּוּל הַמִּשְׁקָל לָרִצְפָּה וּבַחֲזָרָה הִיא מְכִילָה אוֹתִי וַאֲנִי אוֹתָהּ מְחַבֶּקֶת כְּשֶׁהַמוּדָעוּת צָפָה וְשׁוֹמְעִים כֹּל נְשִׁימָה רוֹק שֶׁנִּבְלַע צָרִיךְ לְתַזְמֵן אֶת הַנִיתּוּק. שׁוֹמַעַת אוֹתָהּ שְׁאִיפָה קְצָת חַדָּה יוֹתֵר שֶׁל סִיּוּם שֶׁהִיא מְנַסָּה אֲבָל אֶצְלִי הוּא לֹא מַגִּיעַ לַיָּדַיִם הַהֲבָנָה בְּהִלּוּךְ אִטִּי אִטִּי מִדַּי אָנִי מִתְנַתֶּקֶת מְאֻחָר מִדַּי אָנִי -
חיבוק סוף
©
כל הזכויות ליצירה שמורות למפרש
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
י"ב חשון ה´תשע"ז  | | המשל הזה מדויק כל כך. אני כבר שנים לא מצליחה לכתוב אותו, ואת הצלחת דרך החיבוק. זה מרגש מאוד. |  | י"ג חשון ה´תשע"ז  | | וגם קצת מכווצ'ץ' את הלב. אהבתי. תודה.. |  | ט"ו חשון ה´תשע"ז  | | אפרת ו308, חיממתם את הלב. האמת שבמקור הפיסוק היה קצת שונה (יותר אנטרים) ובפזיזות כזאת של שניה לפני שמעלים שיניתי. עכשיו מתלבטת אם לערוך.. עצה? |  | ט"ו חשון ה´תשע"ז  | | איך יותר אנטרים מזה, איך?! ובקריאה עכשיו זה הזכיר לי שיר ישן שלי, "בחלום, הפרידה". שורות ארוכות דווקא, אגב. |  | ט"ז חשון ה´תשע"ז  | | עכשיו קראתי. מחמיא
האנטרים- לא ניסחתי משהו, התכוונתי שהם פשוט אחרים קצת. |  | |