בנושא
בכרם
חדשות
 
מעשה במלך וברזי אמנות השלטון / איתי אליצור
בביכורים מאז ה´ אלול ה´תשע"ו

היה היה מלך אחד, ששמע שבאחת העיירות יושב לו מלך הפלאפל וזוכה לאהדת אנשי העיר. כל אנשי העיר אוכלים אצלו פלאפל, מתייעצים אתו בכל דבר ועניין ואוהבים אותו מאד. הדבר הדאיג מאד את המלך. מלכים לא אוהבים את העובדה שיש בממלכה אנשים אהובים על העם. זה מסכן את הממלכה, ומלך שטובת הממלכה לנגד עיניו לא יכול להרשות לעצמו דבר כזה.

מה עשה המלך? מה שעושים המלכים בכל האגדות. התחפש לאזרח רעב ובא אל חנות הפלאפל.

המלך ידע שבמדינה מתקדמת הוא לא יכול לפגוע באזרח סתם כך. אבל הוא אמר בלבו: "אבדוק אם הוא בקיא ברזי אמנות השלטון והמלוכה. אם הוא בקיא – כבר נארגן לו איזו תאונה".

עם כניסתו ציין לעצמו המלך בסיפוק, שבניגוד לאגדות – מלך הפלאפל לא דומה לו בכלל. "הוא בכלל מכוער, שלא כמוני. הוא עגלגל ודומה לכדור פלאפל, ואילו אני חטוב ומרשים (נכון שלאחרונה קצת עליתי במשקל, אבל זה רק בגלל הבורקסים בישיבת הממשלה). בשערו זרקה כבר השיבה, בעוד שערי שחור ומרשים (אמנם גם אצלי כבר יש לא מעט שער לבן, אבל זה רק בגלל הצרות שהאזרחים עושים לי), ובכלל, הוא נמוך, בעוד אני משכמי ומעלה גבוה מכל העם (לפחות במובן המטאפורי)".

המלך המחופש הזמין שלש מנות פלאפל, ואמר למלך הפלאפל שלדעתו הוא אכן ראוי להיות מלך, כי כל העם אוהב אותו ואת הפלאפל שלו, ובכלל, אין הבדל בינו לבין המלך הרשמי (לשם התחפושת הוא רצה להוסיף "יימח שמו", אבל לא היה מסוגל).

"שטויות", השיב מלך הפלאפל, "המלך האמיתי באמת שולט במדינה, ואומר לכל אחד מה לעשות, בעוד אני לא מחליט כלום. אני פשוט מכיר את האנשים ואומר לכל אחד מה שהוא רוצה לשמוע".

המלך החוויר. ברגע זה התחוור לו שמלך הפלאפל כבר יודע את הסוד החשוב ביותר של אמנות השליטה.

מלך הפלאפל (שאגב, זיהה כמובן את המלך) הבין שעשה שגיאה. הוא לא כל כך הבין מה השגיאה, כי הוא היה רק מלך הפלאפל, אבל הוא ידע היטב מה עליו לעשות עכשיו, שהרי הוא היה מלך הפלאפל. הוא פשוט המשיך את המשפט: "שלא כמו מלכנו הגדול והאהוב, שמחליט וקובע בכל ענייני הממלכה, והוא כה מוכשר עד שהוא גורם לאנשים לחשוב שמה שהוא אמר להם זה מה שהם רצו מלכתחילה לשמוע."

חיוך של שביעות רצון עלה על פני המלך, ומלך הפלאפל המשיך: "אני לא קובע כלום. אני נותן לאנשים מה שהם קבעו, מספר להם מה שהם רצו לשמוע, ואילו מלכנו הגדול קובע הכל, ומה שהוא קובע הכל רוצים לשמוע."

המלך החביא את פניו בתוך הפיתה כדי שלא יראו כמה הוא מסמיק (ובעיקר כי הוא רצה להכניס לפה את כל הפלאפל), וציין לעצמו בסיפוק שמלך הפלאפל דווקא נחמד. אולי לא ממש צריך לארגן לו תאונה.

הבעיה היא שהעוזר של המלך (שהתחפש גם הוא) כבר הוסיף נגיפי סלמונלה לעיסה של הפלאפל. המלך מראש כבר אמר לו לעשות את זה: מלכים לא לוקחים סיכונים. וחוץ מזה, מה רע? מחר בבקר כל הממלכה תשמע שהתפרצה מגפת סלמונלה באיזו עיירה נידחת, ובסופו של דבר זה מה שהם רוצים לשמוע. בעיקר בעונה המשעממת.

אבל גם מלכי פלאפל לא לוקחים סיכונים. אחרי שהוא ליוה את המלך אל הקאדילק המחופשת לסובארו, הוא זרק את כל העיסה והכין עיסה חדשה. בסופו של דבר, אם תפרוץ מגפת סלמונלה באיזו עיירה נידחת אף עיתונאי לא ישמע על זה. וגם אם כן – זה לא יעניין אותו. אבל זה שהמלך ועוזרו חטפו סלמונלה – זה מה שהעם רוצה לשמוע.

 



אגדות מלוכה מלך סלמונלה שלטון

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאיתי אליצור
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד