בנושא
בכרם
חדשות
 
ועודני הולכת / ילדה על החוף
בביכורים מאז ט"ו אב ה´תשע"ו

אני נורא עייפה,

ורק רוצה להניח את עצמי איפשהו


אבל אני כבר מדי עייפה

ורק רוצה להמשיך ללכת עד

אחדל

עד

טיפה מניחה ראשה סוף סוף

הופכת אדווה מתרחבת במים צלולים

מתרחבת עד

נ ע ל מ ת

~

לא טוב היות האדם





© כל הזכויות ליצירה שמורות לילדה על החוף
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ט אב ה´תשע"ו  
טיפה צוללת עמוק
עם הראש פנימה עד הסוף
היא מרגישה את המים
מפנים לה מקום

[אם השיר הזה מבפנים באמת, ואם אני לא לגמרי טועה, אז גם רוצה להגיד לך שתחכי רגע, בסדר? אפילו רק כדי להרגיש את המים קודם. אולי אחר כך לא תרצי יותר.]
כ´ אב ה´תשע"ו  
איזה מדהים. אני כל כך מכירה את התחושה הזאת מפעם
"רק רוצה להניח את עצמי איפשהו"
ואז אני נושכת שפתיים. כמה שזה כואב
כ´ אב ה´תשע"ו  
השיר לכאורה מדבר על רצון לסיום, על מקום לנוח בו. להישפך בו.
בדרך לשם, הוא משקף מעין תחנות מעבר. ללכת או לחדול. להיות טיפה - להיות בפני עצמי אך גם בתוך הכלל; להיות אדווה - להישטף, להישאר רק סימן, או להיעלם, לא להיות.
יש בהיעלמות מנוחה. יש בבדידות משהו מקל, חסר אחריות. אך יש בה גם, ואולי בעיקר, ריצה מטורפת, כמיהה להיות חלק. למצוא את המקום שבו אוכל לנוח.

התחברתי כל כך. תודה על זה.
כ"ז אב ה´תשע"ו  
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד