בנושא
בכרם
חדשות
 
איך לנתק / הילדה האחרת
בביכורים מאז י"ד אב ה´תשע"ו

איך מנתקים חיבוק ממישהו שאוהבים 

איך מפסיקים את כל הטוב הזה

איך רומזים לו לעזוב

שזה חונק

ומחבק

ומעמיק את כל מה שכבר שבור בפנים

איך את כל הטוב הזה גוזרים

ומפוררים ברוח

איך הודפים מעליי איש כל כך יקר

מבלי לנתץ, לפרק, לשבר ולפזר

את רסיסיו 

על הרצפה

איך מנתקים חיבוק

מבלי לצאת כפויית טובה?





© כל הזכויות ליצירה שמורות להילדה האחרת
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ג אב ה´תשע"ו  
ההתחלה טובה. השתמש יפה במילים מרעננות לתיאור הזה, שמדייקות את החוויה.
אבל מה עם הסיום? למה לנחות למקום צפוי מדי, לא מספיק בהיר ומפורט, או להפך - גלוי מדי ו"דיבורי" מדי?
כ"ד אב ה´תשע"ו  
זה מזעזע.
זה מזעזע את הנשמה מהבסיס, מהייסוד, ומציף בי שאלות גדולות על קרבה ומשפחה ובכלל. תודה לך.
(ניסיון לתת מחמאה. תודה לך. חימשתי)
כ"ד אב ה´תשע"ו  
לענות לאפרת
דווקא את הסוף אהבתי, ולא שמתי לב אם הוא צפוי או לא כי הוא הסביר את הקושי האמיתי
לא פחד שהאדם יישבר, פחד שזה יקרה בגלל הניתוק, באשמת. כי כשמישהו מחבק אותך תגידי תודה ותשתקי.
כ"ד אב ה´תשע"ו  
(כלומר, בניגוד לדעתה ולא בניגוד לשאר השיר)
כ"ד אב ה´תשע"ו  
אהבתי דווקא את השפה הפשוטה, נגעה בי הכנות (שלא הרגישה לי ילדותית מידי).
כ"כ בדיוק ההרגשה. וזה כואב שמטיחים את זה בך.
תודה.
כ"ו אב ה´תשע"ו  
כתבת על נושא קשה, וכתבת טוב.
אני מסכימה עם אפרת שהשיר הזה קצת מאכיל בכפית את הקורא אבל הפתיחה טובה בעייני, ואהבתי את:
"איך את כל הטוב הזה גוזרים

ומפוררים ברוח"

תודה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד