בנושא
בכרם
חדשות
 
בלבולי שכל. או במילים אחרות, נקודות למחשבה. / טל כהן יהונתן
בביכורים מאז כ"ה תמוז ה´תשע"ו


בסייעתא דשמיא.

שוב לבד, לא מאשימה אותם, לא מאשימה אף אדם, מאשימה את עצמי. ואני בוכה, בכי חרישי, כואב. אני, אני הרחקתי את עצמי מהעולם, אפילו מהוריי, האנשים שאמורים להיות הכי קרובים אליי.
מנסה לכתוב, אבל הכל מעורבב, לא מאוחה בראש, הבדידות משתקת.
פתאום הבנתי, כל הסרטים, איך אומרים תמיד... "הכל פאזה, דמיון מתעתע במציאות". כן, נכון, זה נכון. אבל לא, הסרטים לקוחים מהמציאות, לא פלא אם תרגיש בסרט, כי זה לא סרט! זה מציאות! אמנם מציאות, אך לדאבוני, מציאות מדומה.
הבנתם משהו? ברור שלא תבינו! כי הכל פה קטעי מחשבות...הכל מעורפל...
אני כותבת, ואני מרגישה שאני כותבת כבר דף וחצי, אבל אתם אומרים, "זה דף וחצי זה??! בקושי חצי", אז אתם מבינים? אתם מבינים כמה מחשבות צצות רצות, ובסוף, זה רק חצי....
הוא תמיד קורא לי לבוא אליו, לא, לא מי שאתם חושבים, לא חבר, לא ידיד, לא אבא, ז"א, כן אבא, אבל לא ביולוגי בשר ודם....כן הוא.. בדיוק הוא, אבא שבשמיים.
ולא בא לי לכתוב מובן, לא רוצה להיות רשמית או מובנת, רוצה פשוט לכתוב את מה שקופץ.
אתם לא תבינו אתם אומרים? לא אכפת לי, אני לא כותבת בשבילכם, אני כותבת בשבילי, רק בשבילי, תקראו אם בא לכם, בכיף. כן, כן אני אגואיסטית שחושבת רק על עצמי. וטוב לי עם זה. זו נקודת בסיס. אתם אומרים שזה ירע לי? תחזרו לנקודת בסיס, שמחה לחדש לכם חברים, זה טוב! כן, כן זה טוב, נתתי לכם על מה לחשוב אה? תחשבו, נסו להבין מה הם כוונותיי... אבל טוב, כן? אמרתי טוב.
עכשיו רק חצי דף, אוי ה´, כמה בלבולי שכל.. אתם רוצים הסברים אה? לכו, גלו אותם, יש אדם אחד שיכול להבין בדיוק, אולי חפשו אותו, או שנסו לבד. המלצתי? נסו לבד.
בהצלחה





© כל הזכויות ליצירה שמורות לטל כהן יהונתן
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ו אב ה´תשע"ו  
אבל ההמשך מעניין. מי לא מכיר את הרשימות האלו שנועדו לפרוק ולפרוק ולפרוק. והכעס הזה על עצמך שיוצא בסוף עלינו. העולם הזה לא מובן והוא ממשיך להיות לא מובן אבל לפעמים יש אשליה של בהירות. מקווה שיהיה ברור יותר בקרוב או לפחות ירגיש ככה.

בהצלחה P;
כ"ו אב ה´תשע"ו  
תודה רבה עדיאל!
ואח"כ מבינים שהאשליה של בהירות היא הנכונה, היא זו שמובילה אותנו בחיים
כ"ו אב ה´תשע"ו  
מה שלא מבינים עדיין.
וכמה שהערפול מתסכל.
והמחשבות שרצות מהר מדי מכדי שאפשר יהיה להביע אותן.

ומשהו במלחמה הפנימית שיש במכתב הזה - יד אחת מושטת והאחרת מרחיקה - גורם לי להרגיש שדרושה זהירות. כאילו שהלכתי עם מישהי זמן מה, ולפני רגע היא אמרה לי "לכי, נסי לבד, בהצלחה", והמשיכה קדימה.
ועכשיו היא מתרחקת ואני מפחדת בשבילה: לאן היא הולכת, מה נמצא הלאה בשביל, כי אני יודעת שיש תהומות פעורות באדמה הזאת.

[מצאתי שלפעמים עוזר (להבנה, לבהירות) לשים את הדברים האלה בפה של דמות אחרת, עם שם אחר ופנים אחרות. אולי כדאי לנסות.]
כ"ז אב ה´תשע"ו  
ממש ככה ליבי.
ולא הבנתי את ההצעה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד