בנושא
בכרם
חדשות
 
מלבוש / *פרח הלילך
בביכורים מאז י"ח תמוז ה´תשע"ו

קסקט.

הוא יושב  בשמש, מקל בידו, חיוך על שפתיו.

יושב, לפעמים שעות, לפעמים רגעים.

וכל מי שעובר לידו, פעם, פעמיים, שלוש.

אולי תוהה לעצמו, על המנהג הזה.

לשבת בשמש.

לחייך.

אבל הוא, לא אכפת לו. הוא יושב שם בשבילו. ולא בשביל אף אחד אחר.

פעם, גם היא היתה איתו. ובשביל קרן שמש אחת כזאת, הם היו יכולים לחכות שנים.

אבל כשהיא הגיעה כבר,

הם ישבו שם. וחכו לה. נהנו ממנה.

כמה שאדם יכול להנות בעולם הזה.

ואמנם עברו שנים.

והיא כבר לא כאן.

ושניהם כבר לא שם.

אבל עכשיו, כשיש לו כבר כל כך הרבה שמש.

איך יוכל שלא לשבת וליהנות ממנה.

כשרק הגיע לארץ שמע מישהו אומר "שמש מרפא בכנפיה." לקח לו זמן להבין מה הביטוי הזה אומר,

אבל כשהבין, ידע, שגם מי שאמר את המשפט הזה אז, לא הבין כמוהו

כמה הוא נכון.

כמה שמש יכולה לרפא.

אז הוא יושב שם.

יושב על הספסל השבור שעל יד גן הילדים.

נהנה מהשמש.

ומחייך.

מחייך לזכרה.

מחייך לאור הילדים המשחקים לפעמים שם בגן.

מחייך ונזכר.

חי.

 

כובע ליצן.

מה הוא יעשה בלי הכובע הזה?

מי הוא בלעדיו.

כל מה שיש לו זה כובע.

אף אדום.

ונעליים גדולות במידות שונות.

זה כל מה שיש לו.

וכל מה שיש לו לתת.

הוא משמח אנשים.

הולך ברחוב, עם איפור,

וכל מי שרואה אותו – צוחק.

לו רק ידעו מי הוא.

מה הוא.

אולי לא היו צוחקים.

אבל בשביל זה יש איפור בצבע לבן.

בשביל זה יש נעליים גדולות.

אנשים לא צוחקים משמחה.

אנשים צוחקים מגיחוך.

והוא, הוא רק מנסה להוביל אותם לקו הדק שמפריד ביניהם.

שאולי,

בזכותו הם יכירו

מה זו שמחה באמת.

 

ספסל שבור.

ריק.

פעם ישבו עליו הרבה.

עכשיו,

יש רק שנים שמוכנים להעיף לעברו מבט.

אחד מתיישב מתרווח.

השני נוחת,

יגע ועייף.

אחד מגיע באור.

אחד מגיע בחושך.

אחד אוהב.

אחד כואב.

אבל שניהם מגיעים אליו,

לספסל השבור,

בדיוק בזמן שלהם.

ולא דקה אחת לפני.

פעם ישבו עליו הרבה.

היה הספסל הראשון שעל יד הגינה.

היום כבר עומדים שם

ספסלים מברזל.

עם אריה מרוקע בתוכם.

והוא עוד עומד שם.

נותן משענת ותמך

לכל מי שיעיז

לכל מי שירצה.

לכל מי שיסכים להישען.

פעם עוד היו זקוקים לו.

היום כולם רצים לכל מקום.

פעם עוד היתה בו תועלת לכל.

היום הוא נותן

רק לשניים.

שניים חשובים מאוד.

 

ויום אחד כשיתיישבו עליו שניים.

אחד שנרדם בשמש.

ואחד שהגיע לישון.

יתערבבו מחשבות

אלו באלו.

כמה מטעה.

המלבוש.

 



מחשבות

© כל הזכויות ליצירה שמורות ל*פרח הלילך
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד