המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
רות. סוף. / משוטט בשיממון
בביכורים מאז ח´ תמוז ה´תשע"ו

לטומבוי על הכנות והפתיחות.
ליתל"ת סמ"ר שהיוותה לי בית ארבע שנים.
לרבּי ארי שפתח לי ידיים לעולם.
לרבּי וידיד נפשי משה שמילים פשוט לא יכולות בינינו.
תודה.




הַסּוֹף מַתִּיז רְסִיסֵי רֹק

רֵיקָנוּת מְמַלֵּאת אֶת הַכֹּל
מַשֶּׁהוּ לֹא קָרָה.
סוֹרֵקִים אֶת נַפְשִׁי בֵּמְסָרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל,
הַחוּשִׁים כְּבָר לֹא מַרְגִּישִׁים
(רַק טִפָּה חִסְפּוּס בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת)
הָעוֹלָם נִמְדַד אֶצְלִי בֵּקִילוֹאִים
אֵין לִי כְּבָר אֶצְבָּעוֹת לִדְחֹף לְגָרוֹן לְהָקִיא
אֶת כָּל הַיֵּאוּשׁ הַזֶּה הַחוֹצָה.
הַלֵּב שׁוּב מְשַׂחֵק בְּבֹץ
אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם, רוֹאֶה כְּלוּם.

הַמְּצִיאוּת מְנַסָּה בְּכָל כֹּחַ לִטְפֹחַ עַל פָּנֵינוּ.
עֵץ הֶחָרוּב עָף מֵאָה אַמָּה,
הַזְּמַן מֵחֵל לִזְרֹם בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ.
אֲנִי דּוֹחֵף אֶת גַּלְגַּלֵּי הָעֵינַיִם פְּנִימָה
קִירוֹת הַלֵּב כִּמְעַט וּמִתְמוֹטְטִים.
מְנַסֶּה עוֹד לְהֵאָחֵז בְּגַרְגִּירֵי דִּמְיוֹן -
(וֶאֱלֹהִים אֶחָד צוֹחֵק, צוֹחֵק).

בְּלִי בְּדַל סַבְלָנוּת אֲבָל עִם
בְּדָל סִיגָרִיָּה כָּבוּי
אֲנִי עוֹמֵד עַל הַקָּצֶה
תּוֹהֶה אִם הִגַּעְתִּי לַדְּבָרִים שֶׁבְּמִקְרֶה
הִגִּיעוּ אֵלַי.
הַבֶּכִי מִתְמַצֵּק לִי בִּתְעָלוֹת
הַחוֹל שׂוֹרֵף אֶת הָעֵינַיִם,
רִפְרוּף לֵב נִחְמַץ,
אֲנִי מַסְתִּיר פָּנִים וְנִבְהַל.
כָּל כָּךְ נִבְהַל.
הַשְּׁבִיל הַלָּבָן נִבְקָע פִּתְאֹם
כִּמְעַט וְכוֹכָב מוֹפִיעַ בְּשָׁמַיִם.
בִּוְרִיד בְּרֶגֶל מַתְחִיל לִזְרֹם בִּי עוֹפֶרֶת

הַלֵּב מִפַּרְפַּר לִי בֵּין הַיָּדַיִם
אֲנִי כִּמְעַט ומָנְּשִׁים אוֹתוֹ
פֶּה-לְפֶה
עַיִן-לְעַיִן
לֵב-לְלֵב
(בַּחֲלוֹם נַחַל צִין שׁוֹטֵף, אֲנִי מַעֲבִיר צֹאן
בְּכִמְעַט עֶרְגָּה
יְלָדִים מַשְׁפְּרִיצִים
רְסִיסֵי אוֹר וּמַיִם)

לְרֶגַע בָּנִינוּ עוֹלָם.
הַאָחוֹר נִהְיָה לִפְנִים,
זֻהֲמָה שֶׁהִטַּלְנוּ נִטְלָה
בָּרָאנוּ שָׂפָה כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ
צִינִיּוּת הָיְתָה שֵׁם אַחֵר לַשִּׁגָּעוֹן.
(וַעֲדַיִן בְּפִנּוֹת הַכִּמְעַט-
חוֹנֵק אוֹתִי, לֹא נוֹתֵן לִי
   לְ הַ רְ פּ וֹ ת )

הַמִּלִּים חֲלוּלוֹת כְּבָר לֹא מַחֲזִיקוֹת כְּלוּם.
אֲנִי פּוֹלֵט שִׁירָה לַפֶּלֶאפוֹן שָׂרוֹט
קַוֵּי דְּיוֹ
קְטַנִּים שֶׁחֹרִים
הַנְּיָר לֹא מַצְלִיחַ לְקַבֵּל.
הַלֵּב לֹא יוֹדֵעַ מָה
לַעֲשׂוֹת עִם כָּל הַגֹּדֶשׁ,
הָאֲנָשִׁים מִסָּבִיב בּוֹכִים
אֲנִי יוֹשֵׁב קָפוּא
בּוֹלֵעַ רֹק אַחֲרוֹן.

(וּכְמוֹ בֻּבָּה עַל חוּטִים
הַגּוּף פָּרַץ לְבַסּוֹף
רָץ אָחוּז אָמוֹק
לַמִּרְפֶּסֶת
וְגָעָה. גָּעָה. גָּעָה.) 
       
         ~

(מצפה רמון, שלהי סיוון התשע"ו)





התחלה סוף

© כל הזכויות ליצירה שמורות למשוטט בשיממון
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"א תמוז ה´תשע"ו  
להתפעל מהשיר הזה, מהדימום המדויק הזה שנפער מול העיניים.
י"א תמוז ה´תשע"ו  
אני לא מצליח לקרוא אותך. משהו חסום לי.

( לסיום הזמן הזה, באשר הינך)
י"א תמוז ה´תשע"ו  
ואת רוב הדברים החשובים אתה כבר יודע, רק שתודה.
ואתה מדהים.
י"א תמוז ה´תשע"ו  
י"ב תמוז ה´תשע"ו  
לעשות עם כל הגודש...

שהשיר הזה מעורר בי.
תקשיב, זה נוגע וחזק בעוצמות אדירות, יש כאן חוויה חיה, נושמת, וצועקת.

"לרגע בנינו עולם.
האחור נהיה לפנים "

והסוגריים...

רק אומר לך כסוג של נחמה משפט ששמעתי מחבר
" מסתבר שליין הונגרי יש יותר מזן אחד "



י"ד תמוז ה´תשע"ו  
יצירה שדוחפת אצבעות, פורמת, מרחיבה את החור שבאמצע של מי שעומד מולה.

במיוחד אהבתי את הבתים הראשון והאחרון.
הראשון - והסריקה במסרקות של ברזל, איך שמסרק זה מכשיר של יופי, ואיך שלהצליח להקיא זה הישג בהתחלה, ולא להרגיש כלום נתפסת כנצחון הרוח על הגוף. אהבתי את הקישור. והעולם שנמדד בקילואים, והאין לי כבר אצבעות, כל כך חכמים. בא לי לוונדלז את הרחוב איתם:) ורסיסי הרוק מול האור והמים שאחר כך.
הפנים והחוץ
ה מ א ב ק הזה
וכל הזוהמה
והנייר שדוחה אותה!
האחרון - פטרושקה עלה מולי חי וזועק על הגג,. וכבר שנים שלא. תודה על זה. הוא שימש כמקור השראה?


(אם אפשר בכל זאת קצת ביקורת: היה לי קשה עם ריבוי השימושים בלב, ומה שהוא עושה, ומערכת היחסים שלו עם האדם. הם איכשהו הרגישו קישוטיים. נגיד בבית הראשון - בוץ פנימי, לכלוך פנימי שלא נותן לראות, לא נותן, והתחושה שאין על זה שליטה, היא ענקית וחזקה ואמיתית, אבל אני לא בטוחה שהשיוכים של הלב, בתמונה הזאת ובאחרונות, תורמים להעברה שלה. טעם אישי, ועדיין, חשבתי שאולי רלוונטי לכתוב.)
ט"ז תמוז ה´תשע"ו  
מעיר זכרונות ומעורר ערגונות
כ"ח תמוז ה´תשע"ו  
אפרת תודה רבה על ההמלצה
הקבצן מעניין אותי למה. משו בכתיבה שלי חוסם אותך? ואכן. באשר היני געגועי
טומבוי-וכו
יודלה ואדרבה- תודה רבה מקבל בשמחה.
ליבי אליוט- וואו על התגובה המושקעת,לא מכיר את פטרושקה.. ומסכים איתך. בקריאה שנייה הלב אכן מופיע יותר מדי.. תוך כדי כתיבה לא שמתי לב. מקבל, תודה לך
ברנסקי- געגועי אחי.

(שמחתם אותי מאוד. כולכם.)
ה´ אב ה´תשע"ו  
נוסטלגייה של מצפה...
ה´ אב ה´תשע"ו  
נוסטלגייה של מצפה...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד