בנושא
בכרם
חדשות
 
[בסוף את מתרגלת] / ריח ורדים שדהה
בביכורים מאז כ"ט אייר ה´תשע"ו

א. דם

בַּסּוֹף אַתְּ מִתְרַגֶּלֶת אֲפִלּוּ לַצֶּבַע. הַכְּתָמִים הַזָּרִים, שֶׁהִגְעִילוּ אוֹתָךְ
הוֹפְכִים מֻכָּרִים. הָאָדֹם הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה הוֹפֵךְ אֵיכְשֵׁהוּ
פָּחוֹת פּוֹאֶטִי. אַתְּ מְנַקָּה אוֹתוֹ בְּאֶצְבָּעוֹת מְיוּמַנוֹת, בְּלִי לַחְשֹׁב
וּמַרְאָה לְאִמָּא טֶבַע מָה זֶה.
בַּסּוֹף אַתְּ מִתְרַגֶּלֶת לַהוֹרְמוֹנִים. לַפִּצְעוֹנִים שֶׁמְּנַקְּדִים אֶת פַּנָיִך
כְּמוֹ מִלּוֹת שִׁיר, לַתְּשׁוּקָה הַבִּלְתִּי נִשְׁלֶטֶת לְשׁוֹקוֹלָד, וְהָמוֹן.
לָעֶצֶב הַלֹּא-מֻסְבָּר. וְהָרָעָב, וְשִׁבְרוֹן הַלֵּב, בַּסּוֹף אֶת אֲפִלּוּ
מִתְרַגֶּלֶת לַכְּאֵב.

אֲבָל אַתְּ לֹא מִתְרַגֶּלֶת לָרַעְיוֹן.

ב. בכורות

כְּשֶׁהֵבַנְתִּי מָהֵן בֵּיצִים, סֵרַבְתִּי לֶאֱכֹל אוֹתָן כַּמָּה זְמַן.
הָיִיתִי אוּלַי בַּת שֶׁבַע
אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה הִסְבִּירָה לִי אָז שֶׁאֵין בָּהֶן חַיִּים בֶּאֱמֶת
כִּי הֵן לֹא מוּפְרוֹת (כָּכָה אֲחוֹתִי מְדַבֶּרֶת: עוּבְדַתִית.
חֲמִימַה וּפְשׁוּטָה וְחַד-מַשְׁמָעִית כְּמוֹ סְוֶדֵר).

הֵן לֹא מוּפְרוֹת, הִיא אָמְרָה,
אָז זֶה בְּסֵדֶר

ג. חושך

הַיּוֹם אֲנִי אוּלַי גְּדוֹלָה מִכְּדֵי לְהֵאָחֵז
בַּמִּלִּים שֶׁל אֲחוֹתִי, בְּחֲמִימוּת מְנַחֶמֶת.

לַאֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה יֵשׁ הַיּוֹם אַרְבָּעָה יְלָדִים
וַאֲנִי, גַּם הַחֹדֶשׁ,
מְדַמֶּמֶת.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לריח ורדים שדהה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ סיון ה´תשע"ו  
קראתי כמה פעמים, וכל פעם גיליתי משהו מחדש.
אולי הבית הראשון קצת קלישאתי, אבל זה כתוב באופן שאני לעולם לא הייתי מעיזה, ונהדר לקרוא.
אז תודה על זה.
[תרד]
ג´ סיון ה´תשע"ו  
הרמיזות מסודרות נכון, וגם באופן שלא יותר מדי הרתיע אותי, כזר, מלקרוא.
בקרוב. בעז"ה. הלוואי.
ג´ סיון ה´תשע"ו  
אהבתי את הבית הראשון, פשוט בגלל שהוא לא נלחם על אוניברסליות, שהדברים הקטנים שמתוארים יהיו כאלו שכל אחת יכולה להתחבר אליהם (וכל אחד, מן הסתם). אין צורך, כי הדבר העיקרי, השורה האחרונה, הפער הזה, הוא הכי נגיש שיש.
והמשחק הזה בין מה שאת מתארת למה שאין באמת צורך כי הקורא יבין, הוא משחק נהדר, וכל כך כל כך עובד.

(רק: שתי השורות הראשונות של הבית האחרון, היו בשבילי קצת ישירות מדי.)

והשאר. אוף.
הנושא של השיר הוא מהנושאים שקצת קשה לי להתחבר אליהם במציאות, אבל, העברת את התחושה, ולא רק את הנושא. התחושה של כל הסתם הזה, אובדן לא מוסבר, שאיך אפשר שלא להכיר אותה, איך אפשר שלא להזדהות. קראתי והרגשתי סוודר צמר מעקצץ על העור.
ג´ סיון ה´תשע"ו  
ד´ סיון ה´תשע"ו  
וואו רעות.
תודה.
זה שיר שקצת קשה לי להגיב עליו עכשיו.
את לא יודעת אבל העלית אותו דווקא עכשיו כנראה בשבילי.
י´ סיון ה´תשע"ו  
הזכיר לי מאוד את השיר "אחרי לידה וכו' " של אלחנן ניר. ברמיזות הדקות, במשחק על הקו העדין עדין.
ט"ו סיון ה´תשע"ו  
אגרוף בפנים. מדמם. לא עדין כל-כך, לפחות לא בשבילי.
ט"ו סיון ה´תשע"ו  
היי, תודה לכולכם.
ט"ו סיון ה´תשע"ו  
מכה חזק ומדוייק. ובמהירות שמספיקה להמם.
מרגישים כל מילה, תודה ענקית
ט"ו סיון ה´תשע"ו  
(מצטרפת לבקטנהה לגבי המהירות)

תודה, רעות.
וחיבוק של הזדהות.
ט"ז סיון ה´תשע"ו  
יותר מתאים פה כואב, דוקר, נוגע..
אבל נהדר.
תודה
כ"ד סיון ה´תשע"ו  
בטח שאני מכיר חלק מהחוויות בעצמי.
בסוף את מתרגלת אבל לא מתרגלת לרעיון. כמה נכון.
כ"ד סיון ה´תשע"ו  
הבית הראשון גורם לי לבכות.
ב´ כסליו ה´תשע"ז  
ב´ טבת ה´תשע"ח  
זה מהשירים שהייתי מקפלת, ככה, ומכניסה בין האבנים בכותל. כמו שזה: רק תסתכל.
י"ב אדר ה´תשע"ח  
את מדהימה!
ודוקרת עדין כל כך, שגם אני על הקרח הדק נופלת איתך
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד