"כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח יהוה, בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם; וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה, עַל כִּי יהוה הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ"
(מלאכי ב, יג-יד)

[א]
לִנְסֹעַ בְּתוֹךְ הַגּוּף הַבּוֹעֵר
הַגּוֹאֶה
בְּלִי לָדַעַת אֶת מִי לִשְׁאֹל  
   מָ ה 

לָרֶדֶת אֶל שָׁרְשֵׁי הָרָעָב
שֶׁל הַגּוּף הַזּוֹעֵק
בְּתַאֲוָה מִתְפַּשֶּׁטֶת בִּי
כְּמוֹ פָּחַד כְּמוֹ
חַשְׁמַל מָלֵא בּוּשָׁה
חֲסַר פֵּשֶׁר 

[ב]
קָמּוּר אֶל קָעוּר
כָּךְ הַטֶּבַע
כָּךְ אֱלֹהִים
לִפְעָמִים כְּמוֹ קִיר,
הַגּוּף הַזֶּה
(כְּמוֹ בַּטִּירוֹנוּת לִפְנֵי אֶלֶף שָׁנָה)

אֲבָל לָמָּה בְּעִוָּרוֹן, אֱלֹהִים
לָמָּה בְּעִוָּרוֹן
תֵּן לִפְעִימוֹת הַכְּמִיהָה שֵׁם
תֵּן פֵּשֶׁר 

[ג]
לְהַאֲזִין אֵיךְ הַתְּנוּעָה
הוֹפֶכֶת לְגַעְגּוּעַ
אֵיךְ מֵאֵלָיו צוֹמֵחַ, הַיֹּפִי
כְּמוֹ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים 

[ד]
הַיּוֹם מַעֲרִיב
עֵינַיִךְ עְרֹמוֹת
מֵאִפּוּר

מִתְבּוֹנֵן בַּתְּהוֹם
שֶׁאֲנִי
בְּרִבּוֹא הַגְּוָנִים שֶׁאַתְּ
נְהַר הַפְּרָחִים שֶׁבִּי
לוֹבֵשׁ דְּמוּת
אִשָּׁה 

כְּמוֹ מִתּוֹךְ חֲלוֹם לוֹחֵשׁ
אֵשֶׁת בְּרִיתִי אַתְּ
בּוֹאִי 

(ל"ג בעומר תשע"ו,
ירוחם)