בנושא
בכרם
חדשות
 
נשכח או נסלח / אברהם_בלוך
בביכורים מאז ל´ ניסן ה´תשע"ו

נשכח או נסלח, אני לא יודע איך זה נגמר.

לא יודע אם סלחתי או שכחתי, אני יודע אבל שעכשיו, הלב שוב שלם אחרי תקופה ארוכה של שבר מחריד.
אין בי את התכונה הנפלאה הזאת של הסליחה לאחר, אבל אני סולח וסולח. בעיקר לעצמי. אז אולי סלחתי לעצמי על מה שעשיתי לי איתך, אולי שכחתי בכלל שהיית קיימת. כמו חלום שמתפוגג עם קורי שינה.

נמאס לי כבר ממשחקי מילים.
מהלב שאוהב, מאותו שבור שמושלם, ומכל הדגים האלו בים.
אני שחיתי בכל הזדמנות, מצאתי דגים רבים. אף אחד מהם לא היה הדג שלי, שבו חשק ליבי.
אז דגים, יש הרבה שלא רלוונטיים לי. הם דגים של אחר.
לבבות שבורים, יש בכמויות שאי אפשר לדמיין. עם קצוות משוננים, כואבים. אף אחד מהם לא שלם.
והלב שאוהב, נו מילא. הוא החוליה המקשרת בין הדגים והלבבות השבורים. הוא זה שמשטה בנו, שגורם לנו לרצות, לקוות ולחיות.
נמאס לי מהם.

נמאס לי מכל משחקי המילים.
האלו שמבדילים בין מאושר הוזה ושמח. אותם שדוקרים ומבדילים בין אוהב ומאוהב. עם כל דקה שעוברת, בכל תזוזת מחוג, זה יותר מטושטש. אני כבר לא יודע מה אמת ומה שקר, מה מציאות ומה חלום, מי את ומי אני.

והעולם הזה מבלבל אותי כל כך, לא מבין איך האמת הפשוטה שטבועה בי נעלמה. איך זה שאני מוצא אהבה בזרועות לא מנחמות שמלאות ברגש כואב ומגע מאכזב.

בסוף יום אני מכבה את האור, מתחבר אל האמת שלי.

והכל מסביב נובל.

כשאני חוזר אלייך.



אהבה ייאוש

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאברהם_בלוך
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד