בנושא
בכרם
חדשות
 
חורף תשע"ו / אפרת אקשטיין
בביכורים מאז ג´ ניסן ה´תשע"ו

הַחֹרֶף אַף פַּעַם אֵינֶנּוּ אָרֹךְ מִדַּי.
כָּל גֶּשֶׁם מַרְגִּישׁ כְּמוֹ הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן,
וְאַחֲרֵי כָּל גֶּשֶׁם אֲנַחְנוּ מְסוֹבְבִים אֶת הָרֹאשׁ לְאָחוֹר
וּבוֹדְקִים מֵעֵבֶר לָעֹרֶף: אוּלַי זֶה הַמַּלְקוֹשׁ,
אוּלַי זֶה הַמַּלְקוֹשׁ?
בַּסּוֹף תָּמִיד הוּא בָּא בַּקַּיִץ,
כְּמוֹ מִי שֶׁנִּזְכָּר בְּךָ שָׁנָה אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר בָּכִינוּ
וּמִשְׁתַּנֵּק.



אבל אינתיפאדה געגוע גשם חורף

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאפרת אקשטיין
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ד´ ניסן ה´תשע"ו  
תודה
וזה עצוב נורא :(
ד´ ניסן ה´תשע"ו  
זה נוגע בנק' מאד חזקה בי.
ד´ ניסן ה´תשע"ו  
יש מן מחנק כשזיכרון מתדפק לך על הדלת פתאום בלי להזהיר מראש.
ממש תפסת תחושה.
ד´ ניסן ה´תשע"ו  
ובהחלט דוקר. גם במובן של התגיות שלוקחות את השיר לחורף הספיציפי הזה, הכללי, אבל גם במובנים אחרים
ד´ ניסן ה´תשע"ו  
ד´ ניסן ה´תשע"ו  
(מה כבר יש לצעירה כמוני לומר.)
תודה על זה.
ה´ ניסן ה´תשע"ו  
כיף לקרוא ממך. זה תמציתי ונפלא.

והיום הלכתי בירושלים בגשם השוטף וחשבתי, אבל למה עכשיו, כשכבר התכוננו לאביב, למה אתה חייב להרוס, איך אתה מצפה שנקבל אותך יפה. אבל לידי שתי נערות עם מטריה-מעיל-מגפיים-צעיף הלכו עם מבט מאושר בעיניים, וילדה קטנה אמרה לאמא שלה, יוו איזה כיף.

כְּמוֹ מִי שֶׁנִּזְכָּר בְּךָ שָׁנָה אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר בָּכִינוּ
וואו. כל כך.
ה´ ניסן ה´תשע"ו  
וה"וואו, כל כך" הכוונה שזה כאב כל כך. [סליחה שלא מוצאת מילים אחרות]
ה´ ניסן ה´תשע"ו  
ה´ ניסן ה´תשע"ו  
ממש יפה.
זה קצת על שלום?..
ו´ ניסן ה´תשע"ו  
.
ו´ ניסן ה´תשע"ו  
הדימוי גאוני. (המציאות משתקת)
ט´ ניסן ה´תשע"ו  
ואין יותר מילים.
י´ ניסן ה´תשע"ו  
והנה המלקוש, שהלוואי שהוא המלקוש, והוא דם ואש ותמרות עשן. כל כך כואב השיר הזה עכשיו.
י"ג ניסן ה´תשע"ו  
.אוי.

תודה לך על זה
י"ג ניסן ה´תשע"ו  
.אוי.

תודה לך על זה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד