בנושא
בכרם
חדשות
 
הבלדה על בת רב חסדא / זיו משה
בביכורים מאז י"ח אדר א´ ה´תשע"ו

אמר ליה רבא לבת רב חסדא:
 - קא מרנני רבנן
אבתריך
- אמרה ליה: אנא דעתאי עלך הוה
(יבמות, ל"ד, ע"ב)

ישבו הם השניים
דוממים
בחוץ בשדה,
על יד בית המדרש
בשעת בין ערביים
דמדומים
ודמעות מלטפות לחייה,
הן לפני רגע, הוא
הסביר הכל
בקול נשבר, סדוק
צולע
סיפר -
הם מדברים עלייך
מאחור,
אומרים שכבר נגמר הכל.
הבאישו ריחך הטוב,
מאסו שמך.
מהמקרה ההוא, התאלמנת,
ועברו עשר שנים,
ומה תעשי, ומה אני אעשה.


ואומר לך זאת, איני מתכוון להכלימך
הם... אומרים,
טוענים, כמו עובדה כתובה,
שיבשה את בפנים.
והיא מביטה בו, עיניה כלות.
כעיני לאה,
בורקות משבילי הדמע
הן גורל אכזר,
הן פינות חשוכות,
ככה זה נחתם.
אז מאין עיניה דולקות,
וכעס ניצת,
על משוואות החתך
על מדע שנקרא
וזה שנשכח,
וחכמתה
וזכרונה
ולבה המפעם
זועקים בלחשה לו,
הן כל אלו עשר השנים
זה שבפנים, על ליבי
הינו אתה

וראשם זה לזו מרכינים
ומול אורו העולה של ירח,
מביטים,
על נס עתיק יומין,
סוד הבריאה
שיזרח ויפציע,
שוב, כאז
עת האוהב הגדול
לחש
ויהי אור.



אגדה בכי בלדה זוגיות פריון תלמוד

© כל הזכויות ליצירה שמורות לזיו משה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב אדר א´ ה´תשע"ו  
תודה.
מילים נוגעות וקשות בו-זמנית.
"עת האוהב הגדול
לחש
ויהי אור"
כ"ו אדר א´ ה´תשע"ו  
ראיתי את הסוגיה ואז את השיר. אני לא יודע מה לומר, אני קצת מוטרד, הסוגיה הזאת לא העלתה לי סצנה רומנטית, וגם לא הדו-שיח והאמירה המפתיעה של בת רב חסדא.
כ´ ניסן ה´תשע"ו  
בחריזה ומשקל ושורות סדורות יש משהו משקיט, כמו משחק שיכורים.
פה התבנית נשברה, וזה כואב, ויפה עדיין.
ודורש מחשבה.

(וגם, טוב לראות אותך כאן, זיו!
- יערה)
ז´ אייר ה´תשע"ו  
טוב לדעת שאת כאן
י"א אייר ה´תשע"ו  
הרעיון נולד כשקראתי את הסוגייה מהסוף שלה.
אבל אני לא מחפש לחפוף את הפשט של הסוגייה, אני חושב שחשוב יותר לשחק עם החומרים שיהא מעלה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד