בנושא
בכרם
חדשות
 
הנחמד החדש של יעל / 48תשע"ו
בביכורים מאז ח´ שבט ה´תשע"ו

בתחנה של אגריפס- כשהוא היה באמצע להקליד שעוד עשרים דקות הוא יורד, כנראה-

עלו לאוטובוס שלושה אנשים. מתוך הרגל משונה לראות את הנכנסים הוא הרים את העיניים מהווטצאפ, ומצא את יהודית, מטר ממנו, מחייכת חיוך מופתע, מתקדמת אליו במעבר.

והוא- מנומס, אידיוט כזה- אסף את התיק אל ברכיו ושאל אם היא רוצה לשבת.

היא שמחה, כמובן. התיישבה לידו. סידרה במשך דקה את השקיות שלה, שיהיה לה נח. הרחיבה אליו את חיוך הדודה שלה. שאלה: מה שלומך, עידן?

והוא החזיר חיוך נבוך ואמר שהוא בסדר. תודה.

שוב אנחנו נפגשים, אה? היא שאלה.

והוא חשב: כן. איך תמיד יהודית, דווקא יהודית. ושאל: מה שלום יעל?

כי גם לפני חודש הוא פגש את יהודית. עמד מאחוריה בכספומט של בנק הפועלים, וידע שהסוודר הכתום הזה שייך לה עוד לפני שהיא הסתובבה, מופתעת לראות אותו.

יעל? היא אמרה, והתרווחה בכיסא האוטובוס. טוב. טוב! והביטה לו בעיניים, בוחנת את תגובתו.

שהרי לפני חודש, אז בכספומט, היא סיפרה לו על הבחור החדש של יעל. שנראה בחור נחמד ("אבל לא כמוך!"), ושעוד מעט מסיים הנדסת אלקטרוניקה במכון לב. ("חכם, לא סתם!") והוא הקשיב לה אז, אמר: יופי, אולי אני ארים אליה טלפון מחר. ומאז ועד היום הוא לא שמע מיעל מילה.

עכשיו אמא שלה, יושבת לידו באוטובוס.

המבט שלה היה קצת מצטער והוא מיהר לברר מה עם הבחור ההוא, החדש של יעל, הנחמד, כאילו כדי לגרום למבט שלה להצטער עוד יותר.

היא הסיטה את המבט אל החלון. יעל לא מפסיקה לדבר עליו. היא אמרה. והחזירה אליו את המבט. רפי זֶה, רפי שָם, אתה יודע איך זה.

הוא ידע איך זה. הוא שאל: קוראים לו רפי? וכשהיא הנהנה הוא נשך את שפתו התחתונה ומצא עצמו בוהה בשקיות שלה, אוסף מוזר של קניות: מעיל משובץ דחוס בתוך שקית נייר. שקית ורודה מרשרשת ובה טוסטר משולשים. קופסת סופגניות.

"אני מצטערת, עידן."

הוא החזיר אליה את המבט :זה בסדר, יהודית, באמת.

******

אז יעל לא מפסיקה לדבר על רפי.

זה מעניין.

אחרי שיהודית ירדה, בתחנה ברחוב הנביאים, עידן נעץ מבטים בחלון ולא הפסיק לחשוב על רפי.

ועל יעל. ועל איך זה יתכן בכלל שהיא לא מפסיקה לדבר על בחור שבכלל לא מכיר אותה. והרי בעצם אין בחור שמכיר אותה טוב כמוהו.

*******

כמה שנים הוא כבר מכיר את יעל? בפעם האלף, עידן התחיל משחזר את השנים.

בסניף היא היתה מחרידה.  מלאת מוטיבציה. הייתה מוצאת אותו מנמנם על הכיסא ומעירה אותו במחיאות כפיים נלהבות. מחלקת הוראות בנוסח: קודם נתחיל עם הבלונים. וצורחת תשובות כמו: אחר כך נראה! תתחיל כבר!!

היא היתה איומה. השיער הארוך השחור שלה היה הופך מתולתל בקצוות, וכשהיא עמדה על הסולם, באמצע הלילה, בערב שבת ארגון, הוא שאל אותה אם היא תצא איתו. זה היה לפני שש שנים.

ההורים שלה אהבו אותו. היה יושב עם צביקה בימי חמישי לראות את מכבי. יהודית היתה מגישה להם במבה ופיצוחים, מציקה בשאלות. מתעניינת בשלום הוריו, בלימודים שלו. בתכנונים שלו לעתיד.

היא היתה מתיישבת לידו במטבח. נו, עידני, מתי תבוא אלינו לשבת? ויעל היתה באה להציל אותו. מתנצלת בפני אמא שלה על שהיא גונבת לה אותו.

והיו החברות. היתה שיר, שבאה איתם פעם לבאולינג . היתה נגה, שחשבה שהוא מצחיק דווקא כשדיבר ברצינות.  והיתה זילפה, ששנאה אותו.

הכל בגללה.

כשהוא פגש את יהודית בכספומט, והיא סיפרה לו על הבחור החדש, כלומר על רפי, היא ציינה שזילפה הכירה לה אותו.

זילפה ארנברג? הוא שאל, והיא אמרה, כן. ליבוביץ היום. הבחור החדש הוא חבר של בעלה.

******

מיד כשירד מהאוטובוס, הלך עידן לקנות בירה. אחר כך הוא התיישב באיזה קיוסק. פתח את ספר הטלפונים שבנייד שלו, ועמד שעה על השם יעלי. בטלוויזיה שבקיוסק התחיל איזה משחק. הוא יצא מספר הטלפונים. צריך להתעשת. פתח את הפייסבוק, אולי אופיר הגיב לתגובה שלו.

בראש הדף הופיע השם של יעל. יעל הלוי ורפי אטיאס . סטטוס מאורסים.

זה יתכן?

*******

הרבה צלצולים הוא חיכה עד שצביקה ענה לו. אולי שלושים. נראה שצביקה היה עסוק, כי הוא צעק, מנסה להתגבר על איזה רעש שם, בצד השני.

עידן, זה אתה?? מה איתך? רגע, חכה רגע, לא שומע!! שניה אני יוצא מפה... כן , תודה רבה! מסכים איתך, הם באמת עשו את זה מהר.. תשמע עידן, קח רגע את יהודית, דבר איתה, אני פה באמצע משהו..

ואז יהודית: עידני!! שמעת??? מה אתה אומר על זה? אני כל כך מתרגשת? אתה תבוא לאירוסים? לא? טוב, אני מבינה, האמת. אל תבוא, יותר טוב. אני באמת, באמת, נורא מתרגשת. זו הפעם הראשונה שלי, מה, מותר לי להתרגש, לא? מה אתה אומר? אני באמת ממהרת עידן. תתקשר פעם, כן?

הוא ניתק. עמד ככה עם הפלאפון באמצע הרחוב. בוהה בחלון ראווה של חנות תכשיטים. הכל בגלל זילפה. היא שנאה אותו.



48 שעות

© כל הזכויות ליצירה שמורות ל48תשע"ו
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ז שבט ה´תשע"ו  
עצוב.
היה חסר לי פיתוח של הסיפור - למה זילפה שונאת אותו, מה היא עשתה כדי לגרום ליעל לעזוב אותו
ד´ אדר א´ ה´תשע"ו  
נהנתי לקרוא. תודה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד