בנושא
בכרם
חדשות
 
משולש, אהבה / 48תשע"ו
בביכורים מאז ח´ שבט ה´תשע"ו

ההוא עם העיניים הכחולות מסרב להאמין שהיא רוצה לחתוך. אבל למה, הוא שואל את השאלה המעצבנת ביותר. טוב, חוץ מעיניים כחולות יש לו גם אישיות סבבה. והחודש הזה היה נחמד סך הכל. אבל.

תמר ממלמלת שזה פשוט מרגיש לה לא נכון. איך תוכל להגיד לו שהחולצות המשובצות שלו, והחתימה עם הסלסול המרובע והפנקסים המרובעים פשוט מרובעים מידי.

***

בשתיים עשרה וחצי בלילה היא כמעט ונרדמת ואז פלאפון ממספר לא מוכר. היא עונה, רק למקרה שאולי זה אקס כלשהו, למרות שהמספרים של כולם שמורים לה, אבל אולי- -

גבוה, כן. מטר שמונים וחמש אני חושבת, תני לי לברר לך, היא שומעת קול של אישה מבוגרת.

סליחה? היא אומרת, מבולבלת. וכבר מתכוונת לנתק.

כן, כן, אני איתך, מצטערת פשוט הייתה לי פה לקוחה. מדברת זילפה לייבוביץ', מה שלומך?

מי? תמר מפהקת בשקט.

קיבלתי את הטלפון שלך מאמא שלך, ואני מתקשרת כי יש לי בשבילך הצעה מצוינת, את פנויה כרגע? תני לי רק שניה לפתוח את הטופס שאמא שלך מילאה.

תודה, אני לא מעוניינת. היא מנסה להישמע רגועה.

זילפה עונה "סליחה"? בטון כל כך מופתע שאפילו תמר מתבלבלת לרגע.

אז אני מבינה שזה לא רלוונטי? הקול שלה הופך לשוקולד נוזלי, מידי.

כן, בדיוק, תמר אומרת.

הו איזה יופי, אני שמחה לשמוע. מי המאושר? אולי אני מכירה.

אה, תמר מבינה שהסתבכה. היא זורקת את השם הראשון שעולה לה בראש,

ירובעם לוי.

אממ טוב הוא לא רשום אצלי בקלסר, אבל מזל טוב. רק חבל שאימך לא עדכנה אותי, את יודעת, כבר דיברתי עם הבחור וכל זה אבל שיהיה בשעה טובה זה הכי חשוב.

ירובעם, היא מגחכת לעצמה לפני שהיא נרדמת. לא יכלתי למצוא שם יותר מרובע מזה.

***

הוא פשוט חמוד, שקד זוהרת מולה. אתמול הלכנו לנמל בתל אביב, מהמם שם, את לא מבינה. הוא שאל אותי אם אני מעדיפה בחוץ או בפנים, התלבטתי כי תכלס הרבה יותר יפה בחוץ אבל מצד שני היה קר.

ברור. תמר אומרת.

מה איתך? שקד נשענת אחורה ומסתכלת בה בעיניים של ילדה שמחכה ליום ההולדת. אין כלום, תמר אומרת. אוי, באסה. חכי, כשאני אכיר יותר את החברים של אלעד אני בטוח אמצא לך מישהו.

כן, תקשיבי שקד, בא לי לקנות לדירה טוסטר. משולשים.                

שקד צוחקת, וואי איזה לא קשורה היית עכשיו.

תמר רוצה לומר, פשוט כל הבנים בעולם כל כך מרובעים, הראש שלי חושב רק על משולשים. אבל שקד תצחק ולא תבין אז היא צוחקת, עזבי, סתם נזכרתי בזה,  רגע אז איפה אכלתם בסוף בנמל בפנים או בחוץ.

***

תמר, מה שלומך? יש לך כבר חבר?

סיגי השכנה הולכת כמו תמיד ישר ולעניין.

אממ, לא, מה שלומך? תמר עונה לה בחצי חיוך, לחוצה להגיע בזמן לאוטובוס.

בואי בואי אני אתן לך כמה טיפים, סיגי מתקרבת אליה.

דבר ראשון, יש לך בחדר מנורה עם אור צהוב או לבן?

צהוב, תמר עונה.

ידעתי, סיגי מחייכת. אז דחוף להחליף ללבן, זה יעשה לך מזל. לא סתם כלה לובשת לבן ביום חתונתה, לבן זה אנרגיה.

אוקיי, תודה רבה, אני פשוט ממהרת, תמר אומרת מהר.

טוב אז רגע אני אתן לך רק עוד טיפ אחד, סיגי אומרת בקול דרמטי. קחי שני בלוני הליום, אחד עם השם שלך אחד עם השם של אמא שלך, ותעיפי לשמיים. כל זה מהקבלה, שתדעי. תעשי את זה ועוד השנה בעזרת השם. תתחילי עם הבלונים, אחר כך כבר נראה איך להמשיך.

לפחות בלונים הם לא מרובעים, תמר חושבת לעצמה כשעולה לאוטובוס המלבני ומשלמת בעיגולים קטנים.

לעזאזל, למה היא לא שמרה את המספר; כשהיא יוצאת מקורס סוציולוגיה בשביל לענות למספר שהתקשר אליה חמש פעמים ברצף קול שוקולדי מבחיל ממלא לה את האזניים.

מסתבר שאמא שלה התקשרה להגיד לזילפה לייבוביץ' שהבת שלה למעשה עדיין פנויה ומה קורה עם הבחור שהיא חשבה בשבילה.

היא שונאת את התיאור שמוגש לה כמו מלצר שממליץ על מנת הבית, אלי שלוש, בן עשרים ושמונה, גר בירושלים, לומד בישיבת חצרות המקדש, חכם, למדן ונראה טוב ("תראי הוא לא נראה שחקן קולנוע, בואי לא נגזים, אבל נראה טוב, וגם את בדיוק ככה לפי התמונה שאמא שלך נתנה לי"), אחד שישב וילמד אבל גם יצא אחרי זה לעבוד. חנון? מה פתאום חנון. הוא מאוד זורם. זילפה מדגישה את המילה זורם כאילו זאת מילה נדירה ויפה שצריכה להיאמר בכבוד הראוי לה. ויותר מהכול תמר שונאת את הקול שלה שאומר בסדר.

***

עיגולים שחורים במקום עיניים, רואים עלייך שלא נרדמת. אביב גפן שר בראש שלה כשהיא יוצאת מהבית עם שמלת נקודות.

הוא מתקרב לכיוונה. משהו בהליכה שלו מוכר לה. ההוא עם העיניים-הכחולות-וקצת-יותר-מזה מחייך אליה במבט של, הפתעתי אותך הא.

אמרת לשדכנית הזאת לשקר ולהגיד לי שם אחר? מרוב כעס היא אפילו לא צועקת.

את האמת שזה היה רעיון שלה, וזרמתי עם זה, הוא נראה מרוצה מעצמו. ידעתי שלא תסכימי בחיים לצאת איתי שוב סתם ככה.

היא שותקת.

יחסית למרובע כמוני זה רעיון יצירתי לא? הוא קורץ.

היא רוצה להגיד לו "יאללה לך תעיף בלונים באוויר אחד עם השם שלך אחד עם השם של אמא שלך, אולי ככה תמצא מישהי לסרט שאתה חי בו". במקום זה היא אומרת: בא לי פיצה.  



48 שעות תחרות 48

© כל הזכויות ליצירה שמורות ל48תשע"ו
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט´ שבט ה´תשע"ו  
הייתי ככה קרוב לקרוא לגיבורה בסיפור שלי תמר! ולו רק בגלל....זה פשוט דורש מדי.
מהפנינים שאהבתי אפשר למצוא בין היתר את:
ירבעם לוי..?!?! ענק.

ופסקת הסיום מושלמת בעיניי..גיליתי שאני ממש אוהב משפטים של: היא רוצה להגיד לו: ״........״
במקום זה היא אומרת: ״.......״

וכו׳.
ט"ו שבט ה´תשע"ו  
כתוב היטב. וזיהיתי אותך. אפשר לשמוע את הקול שלך בחלק מהמשפטים
ט"ז שבט ה´תשע"ו  
מקסים.
איזה סיפור חמוד.
אהבתי את הטיפים מהקבלה, ובכלל הדיאלוגים פה טובים, אמינים כאלה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד