בנושא
בכרם
חדשות
 
פגישה עם א-לוהים / משכנות הרועים
בביכורים מאז י"ט כסליו ה´תשע"ו

חדר המתנה משמים, אפור, לאורך הקירות שעונים ספסלים ירוקים ארוכים של בית ספר, מקושקשים במעשי הקונדס של אלו שדבר לא נשאר להם. חריטה. משחק איקס עיגול. יאוש בעולם כלל. מלה גסה. קשקוש. אנשים זקנים וצעירים יושבים בתור, כפופי גו, משתעלים, שותקים. מפעם לפעם מישהו קם, ניגש אל הדלת ולוחץ על הידית. "יש מישהו בפנים?", הוא פונה אל הממתינים. אחד נושא מבט עייף ומרים גבותיו בשאלה. ילד מתחיל לבכות לאימו. זקן מתחיל לנדנד את גופו, כאילו בתפילה, אך שפתיו ריקות ממילים. אישה בכיסוי ראש עונה: "אני חושבת שקודם מישהו נכנס".

אני לא יודע איך, אבל בסוף הייתי בפנים. אולי מישהו קרא בשמי, אולי התעוררתי מחלום, אולי התור שלי היה בכלל לחדר אחר, אולי כולם הלכו ורק אני נשארתי. ישבתי בנוחות על הכורסא, למולי היה גבו של כיסאו המסתובב של א-לוהים, כסא מרופד בבד קטיפה אדום. הוא התעסק במסמכים בשולחן העבודה. רשרוש. "תכף אתפנה", הוא מלמל. תייק כמה דפים. שרק מנגינה. צחק. ואז הסתובב באיטיות. ליבי פעם במהירות. הצירים של הכיסא חרקו. הכיסא התייצב מולי. על הכיסא ישבה מראה. פנים מרירות, מיוסרות נשקפו אלי ממנה.

הרגשתי איך מיצי הקיבה מזדחלים במעלה גרוני. "לא", צעקתי. "לא אתה". אני רציתי פגישה עם א-לוהים. אני ביקשתי תשובה. בחמת זעם קמתי וניפצתי את המראה. א-לוהים שבור ומנותץ. "לא". צעקתי. "לא!". ברחתי מהחדר, לא יכולתי יותר.

רצתי בבית החולים מסוחרר ואבוד, פותח דלתות, צועק, משוגע. חדרים נטושים. רהיטים שבורים. חלונות מנופצים. אנשים מתים. אימה. רץ באפיסת כוחות במסדרונות האפורים. האינסופיים. רעש-רחש מימין. נעצר. פונה ימינה למסדרון. דמות יושבת ליד דלת סגורה, מחכה. נערה עם צמה ממלמלת מנגינות נשכחות מתוך ספר. מחכה. מרימה אלי מבט. עיניה נעוצות בי. גבותיה שואלות. שפתיה אדומות כדם. "מחפש משהו? צריך עזרה?".





© כל הזכויות ליצירה שמורות למשכנות הרועים
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ז כסליו ה´תשע"ו  
הקטע עם המראה והשברים - נהדר.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד