אֲנִי כְּבָר לֹא אָשִׁיר סוֹלְפֶז'

לֹא אֲנַגֵּן אֶת הַדָּנוּבָּה הַכְּחֻלָּה.

אֲנָשִׁים אֲחֵרִים מְנַגְּנִים אוֹתָהּ מוּלִי וְהִיא

זוֹרֶמֶת הַרְחֵק תַּחְתַּי, מַרְהִיבָה

לֹא מוּדָעַת

צֶ'לוֹ וְכִנּוֹר וְצֶ'מְבָּלוֹ

מְיַשְׁנִים אֶת הַצְּלִילִים הָאֲבוּדִים

צְלִילֵיהֶם מְמַלְּאִים אֶת הֶחָלָל הַיּוֹם

לִפְעָמִים גַּם מִבַּחוּץ אֶפְשָׁר אֶל הַבִּפְנִים

גַּם אִם הַמִּלִּים אֵינָן, אֵין

צֹרֶךְ בְּשִּׂיחָה

צֶ'מְבָּלוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ

שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת פְּסַנְתֵּר.

כָּאן וְעַכְשָׁו הוּא מְמַלֵּא אֶת הַתָּוֶךְ

מִן הַנָּהָר עַד אֵלַי

כִּנּוֹר מְקַפֵּץ לְפָנָיו וְצֶ'לוֹ מְבַסֵּס

אֶת תְּנוּדוֹת הָאֲוִיר

מַיִם וְשָׁמַיִם מְהַדְהֵדִים אָקוּסְטִיקָה שֶׁל יֹפִי

אֶת הַיֹּפִי הַזֶּה אוּכַל לְהָכִיל.

שֶׁקֶט הוֹמֶה תַּיָּרִים שֶׁל עַרְבַּיִם

מַרְגִּיעַ אֶת הָרַעַד בַּיָּדַיִם

הַבְּדִידוּת טוֹבָה וּמְרַפְּאָה הַיּוֹם

הַיֹּפִי הָיָה וְהֹוֶה וְהַכְּאֵב מִצְטַנֵּף

וְנִרְדַּם.

כָּאן אֵין צוֹרֵךְ לֶאֱחֹז אֶת הַשָּׁמַיִם.

הֵם מוֹבִילִים אֶת הַשְּׁקִיעָה בִּלְעֲדֵי.

אֵין צוֹרֵךְ לָנוּס, נִתַּן לִצְלֹעַ בְּשַׁלְוָה.

מֶזֶג הָאֲוִיר בְּבּוּדָפֶּשְׂט יָפֶה לַצַּלָּקוֹת,

הַיּוֹם לְפָחוֹת