וכשהבטת בי...
עם המבט המיוסר
ורק סיננת שזה נגמר
אז אוותר לך כך, בלי הקרבה?

זה לא יקרה...
כי את חיי ונשמתי
החצי השני השלי
שרץ עכשיו בוכה במדרגות

עכשיו תורי...
למחות לך את כל הדמעות
להתנצל על השטויות
ולהראות במעשים אהבתי

אותך ורק אותך...
אשא גבוה על כפיי
אוחז בך בין זרועותיי
אלחש ברוך מילים של נחמה

ואז תמסי...
ממש כמו בשנים הראשונות
בהם ידענו לגלות
את הסליחה עמוק בתוך הלב

ושוב אביט...
בעיני שקד העמוקות
המסתירות בחן כל סודות
של אהבה כמעט ונשכחה

וכך נרגיש...
ממש כמו ילדים קטנים
בעליצות ובשמחת חיים
שכבר נדמה שנעלמה

לו רק...
היה בי את הכח 
והרצון והתקווה
לו רק היתה בי החמלה
לקום מהכורסא