בנושא
בכרם
חדשות
 
כורסא / superdos
בביכורים מאז י´ סיון ה´תשע"ה

ואת חשבת...
שאם תקומי ותלכי
ואת הדלת תטרקי
אז אשאר לי
בכורסא מבלי לרדוף?

וכשהבטת בי...
עם המבט המיוסר
ורק סיננת שזה נגמר
אז אוותר לך כך, בלי הקרבה?

זה לא יקרה...
כי את חיי ונשמתי
החצי השני השלי
שרץ עכשיו בוכה במדרגות

עכשיו תורי...
למחות לך את כל הדמעות
להתנצל על השטויות
ולהראות במעשים אהבתי

אותך ורק אותך...
אשא גבוה על כפיי
אוחז בך בין זרועותיי
אלחש ברוך מילים של נחמה

ואז תמסי...
ממש כמו בשנים הראשונות
בהם ידענו לגלות
את הסליחה עמוק בתוך הלב

ושוב אביט...
בעיני שקד העמוקות
המסתירות בחן כל סודות
של אהבה כמעט ונשכחה

וכך נרגיש...
ממש כמו ילדים קטנים
בעליצות ובשמחת חיים
שכבר נדמה שנעלמה

לו רק...
היה בי את הכח 
והרצון והתקווה
לו רק היתה בי החמלה
לקום מהכורסא



משבר עצלנות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לsuperdos
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ד´ תמוז ה´תשע"ה  
שקשורה בשלוש נקודות. בכללי, זה לא כל כך נפוץ בשירה, לפחות לא במה שאני קוראת.

בקשר לתוכן:
אין דבר יותר מזיק מעצלנות. אני אולי אחד האנשים היותר עצלנים שאני מכירה, ואני ממש סובלת מזה. עצלנית היפראקטיבית. הקטע, שהבנתי שאחרי שיש מטרה, להגיע אליה זה שטויות. כי זה מוגדר. ומאז אני חיה את רוב חיי ככה: מגדירה מטרות ותתי מטרות, ועפה על זה
בהצלחה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד