"וָאֹמְרָה אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם" (עזרא ט, ו)

ואַשְׁמָתִי גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם

הִצְטוֹפֵפַה בַּמְּרוֹמִים

וכָּמְהָה לָאָרֶץ בּטִיפּוֹת גְּדוֹלוֹת ועַכוּרוֹת

אַשְׁמָתִי הִרְווֵתָה צִימַאוֹן נִיצָן צַהוֹב טָרִי

נִיפְּחָה קְלִיפָּת מִילוֹן בְמִקְשָׁה

וְאֵין פְּרִיחָה, אֵין הַבְשַלָה

וּמָלְאָה כָּל הָאָרֶץ אַשְׁמָה,

תַפְחָה וְהתְּפַּקְעָה, מִיגְרָה כֹּל קֶרֶן שִׂמְחָה

וכּשֵלֹא נִשְׁאַר בָּהּ מָקוֹם, הִיא גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם.