בנושא
בכרם
חדשות
 
בארבע בבוקר דפקו בדלת / מגידלאחד
בביכורים מאז ב´ אייר ה´תשע"ה

הַדֶּלֶת

בְּצֶּבַע עֵץ הַדֻּבְדְּבָן

הָאֲרוּרָה הַזֹּאת

שֶׁמּוּטָב שֶׁלֹּא נִבְרְאָה

שֶׁנִצֶּבֶת

עַל מִשְׁמָר הַבַּיִת

שֶׁלֹּא מָנְעָה אֶת הַדְּפִיקוֹת שֶׁהֶחְרִישׁוּ אֶת הַדְּמָמָה

שֶׁל חַיַּי בְּאַרְבַּע בַּבֹּקֶר

בְּשָׁעָה שֶׁל

מִטּוֹת וּשְׂמִיכוֹת וְכַרִים

וּבְאַרְבַּע שֶׁל בֹּקֶר

מִבַּעַד לַדֶּלֶת שָׁמַעְתִּי

קוֹלוֹת לוֹחֲשִׁים

וּשְׁרִיקוֹת צִפֳּרִים

וְהֶאֱמַנְתִּי

שֶׁאִם לֹא אָקוּם

וְהַדֶּלֶת לֹא תִּפָּתַח

הוּא בְּכָל זֹאת יַגִּיעַ גַּם הַשַּׁבָּת

הוּא מֻכְרָח

וְיַעֲבֹר בַּדֶּלֶת

שֶׁאֶפְתַּח לִכְבוֹדוֹ

אֲבָל הֵם לֹא מַרְפִּים

וְשׁוּב נִשְׁמָעוֹת הַדְּפִיקוֹת

אֵין בְּרֵרָה אֶלָּא לָקוּם וְלִפְתֹּחַ

אוּלַי הוּא רַק פְּצוּעַ

הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת לֹא תִּתֵּן לִי מָנוֹחַ

לֹא

זוֹ עֻבְדָּה

וְהַדֶּלֶת סְגוּרָה וּכְבֵדָה

וַאֲפִלּוּ שֶׁאֲנִי לֹא רוֹאָהּ אוֹתוֹ בְּעֵינַיִם

אֲנִי רוֹאָהּ אוֹתוֹ

וַאֲפִלּוּ שֶׁאֲנִי לֹא שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ בְּאָזְנַיִם

אֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ

וְאֵינִי שׁוֹמַעַת

מִבַּעַד לַדֶלֶת

אוֹתָם שֶׁבָּאִים

לְבַשֵּׂר עַל מוֹתוֹ



יום הזיכרון

© כל הזכויות ליצירה שמורות למגידלאחד
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ב´ אייר ה´תשע"ה  
זה כתוב אטום קצת, לא? אבל זה חזק
ב´ אייר ה´תשע"ה  
ג´ אייר ה´תשע"ה  
ולא מעובד.
אבל זה מה שעושה את זה כל כך חזק וכואב.


ג´ אייר ה´תשע"ה  
מסכימה עם טומבוי לגבי האטימות אבל זה כל היופי... תודה!
ג´ אייר ה´תשע"ה  
מעביר בצורה ברורה את המסר, אם כי ישנה הרגשה שזה פשוט עוד ציטוט. עוד מישהו ששמע סיפורים, היה בכמה טקסים בימי זיכרון אך לא באמת חווה את זה. לא יודע למה אבל כך זה מרגיש לי, חסר כאן קצת העברה של הרגש. אולי צריך יותר הפסקות. יותר שתיקות.
בכל אופן שיר טוב.
שלא נדע עוד
ח´ אייר ה´תשע"ה  
מבינה את האומרים כאן בדבר האטימות שמורגשת, אבל אני חושבת שזה עושה את העבודה. יש בו משהו, מן קטע שמקריאים בטקס, כשכולם יושבים בכיסאות מסודרים ומתרגשים ואחר כך קמים ויוצאים בצורה מסודרת,
אבל יש פה גם המון לב, דווקא מעבר ל"אטימות"-
אהבתי בעיקר את הסוף.
תודה
ט´ אייר ה´תשע"ה  
אנסה ללמוד מכל התגובות.

את השיר הזה התחלתי לכתוב לפני שנה אחרי שצפיתי די באקראי באימו של פיליפ מוסקו שנפל במלחמת לבנון השנייה, מספרת על הדפיקה על הדלת בארבע בבוקר. סוף השיר (ואפילו שאני לא רואה...) הוא כולו שלה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד