|
 |
כמעט נחנקתי
מהריח הזה,
החודר,
החופר
אל תוך נימי הנשמה,
ומכאיב כל חלקה
שעוד לא הספקתי
לעבד.
השתעלתי קצת,
מנסה להגיף
את התריסים,
ומגלה שאין תריסים.
מנסה לסתום,
מנסה לעצור,
אבל הריח חזק ממני.
וכשהרמתי את העיניים
ראיתי אותו,
את הדבר החזק
עולה בעמוד עשן
השמימה,
אל תוך הלילה.
ושום דבר לא יעצור אותו,
ושום דבר לא יעיף אותו.
עולה כעמוד האש
מעלה
אל תוך הלילה
©
כל הזכויות ליצירה שמורות לעל גג בית המדרש
|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
|