ריצה לילית זה רק אני והאספלטעל קצה גבול היכולתנוטש את עצמיבלב המדברעל גבול המכתש שבתוכי
*
נצח והוד מוטחות בקרקע בפראות חייתית, מתפארת. קודם, כלב נבח ועכשיו, ליד ההר אני צורח לאורם הנוגה של כוכבים בודדיםוסהר תלוש ממלכות.