ריצה לילית
זה רק אני והאספלט
על קצה גבול היכולת
נוטש את עצמי
בלב המדבר
על גבול המכתש 
שבתוכי

*

נצח והוד מוטחות בקרקע
בפראות חייתית, מתפארת.
קודם, כלב נבח
ועכשיו, ליד ההר
אני צורח
לאורם הנוגה
של כוכבים בודדים
וסהר תלוש ממלכות.