בנושא
בכרם
חדשות
 
ימי חול / נמצי
בביכורים מאז ז´ שבט ה´תשע"ה

אני רוצה לקדש את החול
שנשפך זהוב וחם מאצבעותיי
לפעמוני זכוכית מנופחת, לטושה
הקוצבים אותי
חותכים דק

דימום השמש
בתווים עתיקים
להבה מתלקחת
יין ובשמים
בענן עשן וציפורן
אני רואה
רק חול
טובע ביבשה

גרון הזכוכית שלי מתמלא
אבל הוא מזכוכית
ואני לא מרגיש
כלום
בכלל
תמיד



דיכאון חול פוסט שעמום

© כל הזכויות ליצירה שמורות לנמצי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ שבט ה´תשע"ה  
הרגת אותי! חזק!
י"ב שבט ה´תשע"ה  
וואו. איזה יופי של נושא ומה יותא מתאים למתח הזה של לקדש את החול מההבדלה והקידוש? מקסים.
הדימוי בבית הראשון לא ברור לי. מעבר לזה שמכינים זכוכית מחול מה הקשר לפעמונים? ולמה הם חותכים אותך?
הבית השני נהדר. כביכול ההבדלה חוויה נעימה. אור יין ובשמים אבל הנשמה נקרעת במעבר בין הקודש לחול.
הבית האחרון גם לא כ"כ ברור לי. למה החזרה על הגרון מזכוכית אבל הוא מזכוכית. ואם משתמשים שוב בזכוכית חייבת להיות סיבה טובה.
לא אהבתי את ה
כלום
בכלל
תמיד

לסיכום. יש פה באמת חומר לשיר שחבלז. הבית השני כמעט מושלם בעיני. ועם קצת עבודה אפשר להוציא מפה שיר מצויין.
י"ג שבט ה´תשע"ה  
פעמוני זכוכית, בהקשר עם ה'קוצבים אותי' - אמורים להוות כדימוי של פעמוני חול, בייחוד עם פעולת השפיכה. הרעיון, החויה, שמאחורי השיר (בייחוד בפסקה האחרונה), היא תחושת הרגילות, השעמום -החול- שמשתלטת עליי. סתמיות ריקנית. הגרון שלא מרגיש אבל נחנק, שגם את העובדה שזה מפריע ומכביד עליי והשאיפה להימלט- אני מרגיש בקהות, אם בכלל. וזה הרעיון שמאחורי החזרה (אם כי תכל'ס אני לא חושב ששמתי לב שכתבתי זכוכית פעמיים. נקודה טובה) ושורות הסיום.
י"ג שבט ה´תשע"ה  
כלומר- שעוני חול
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד