נר תשיעי של חנוכה

מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ.

נְשִׁימָה.

דְּמָמָה.

הָעֶרֶב הַגַּבַּאי לֹא דּוֹפֵק עַל הַבָּמָה

וְלֹא אוֹמֵר בְּקוֹל,

לְהַזְכִּיר לְמִי שֶׁסְּבִיבוֹ:

"עַל הַנִּסִּים", אוֹ: "יַעֲלֶה וְיָבוֹא".

בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, הַמְּנוֹרָה הֻדְלְקָה

בְּשֶׁמֶן זַיִת שֶׁהוּבָא מֵהַגָּלִיל

וְעַד תֻּמּוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה הָאָרוֹךְ

הַשֶּׁמֶן נִשְׁאַב וְאֻכַּל כָּלִיל.

בַּבֹּקֶר הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ אֶחָד

וּבֵין הָעַרְבַּיִם אֶחָד, כַּמְתֻכַּן

וְלֹא הָיוּ גְּבוּרוֹת, וְלֹא תְּשׁוּעוֹת

וְלֹא נֶחָמוֹת וְלֹא פּוּרְקָן.

וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ

בִּסְתָם יוֹם שֶׁל חוֹל

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, לֹא חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ

וְאֵין לְךָ עַל מָה לִמְחֹל

הַיּוֹם אָנוּ מוֹדִים עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכֹל יוֹם,

וְעַל טוֹבוֹתֶיךָ וְעַל הַכֹּל.

בְּלִי נֵרוֹת, בְּלִי הוֹסָפוֹת

בְּלִי לִגְמֹר אוֹ לְדַלֵּג אֶת הַהַלֵּל

רַק רוֹצִים לוֹמַר תּוֹדָה, וְלֶאֱהֹב

מִכֹּל הַלֵּב.