בנושא
בכרם
חדשות
 
ובינתיים אנחנו לעת עתה / בקטנהה
בביכורים מאז ט"ז טבת ה´תשע"ה

"כי את לעולם תישארי שיר אהבה ישן"

(אמיר דדון)

 

כְּבָר צָהֳרַיִם מְאֹד וְהָעֲנָנִים מְעוּנָנִים וְהַיְּלָדִים מִתְלוֹנְנִים
וְהֶעָלִים רַק מְעַט זָזִים כִּי סְעָרָה תַּתְחִיל רַק מָחָר.
רֵיחַ שֶׁל כִּמְעַט גֶּשֶׁם מְמַלֵּא רֶוַח בֵּין נְשָׁמוֹת לִלְבָבוֹת הוֹמִים
טַלִּיתוֹת מוּרָדוֹת מֵחֶבֶל לִקְרַאת מָה שֶׁאוּלַי יִהְיֶה,
וְהָרְחוֹב כֻּלּוֹ רְחוֹבִי כָּזֶה לֹא מִתְהַדֵּר לִכְבוֹד מָה שֶׁלְכִי תֵּדְעִי
רַק קְצָת צָעִיף וְסְוֶדֶר אֶחָד בַּתִּיק, וְזוּג בַּפִּנָּה שָׁם שׁוֹתֶה תֵּהּ בִּטְעָמִים
(וְהוּא לוֹחֵשׁ לָהּ סֹמֶק לְקָצֶה שֶׁל אֹזֶן).

אֵלֶּה הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי שֶׁמּוֹלִיכוֹת עַכְשָׁו. וּבֵין כֹּל הַמַּדְרֵגוֹת לְיָד כֹּל הַפִּנּוֹת
מַחְשָׁבוֹת אוֹמְרוֹת אֵיפֹה יַעְבִירוֹ אֶת הַגֶּשֶׁם הַזֵּה, הַאִם יוּכַל לְחַלְחֵל לַחֲרִיצֵי הַלֵּב
אוֹ שֶׁהוּא רַק לִקְוּוֹת שְׁלוּלִיּוֹת, לְקַפֵּל זַ'קֶט מְחֻיָּט, לְחַיֵּךְ וְשָׁלוֹם.
וְאִם אוּלַי יוּכַל גַּם הוּא לָשֶׁבֶת רֶגַע בְּשֶׁקֶט, לְהַקְשִׁיב לְנַהֲמוֹת הַמֻּזְמָנִים
אוּלַי יֵשׁ אֵי מִי שֶׁלֹּא מוּכָן עוֹד, לֹא הִסְפִּיק אַתְּ יוֹדַעַת לִקְנוֹת יְרָקוֹת לְמָרָק אוֹ
אֲפִלּוּ רַק לְחַפֵּשׂ מַתְכּוֹן חָדָשׁ שֶׁיּוּכַל לוֹמַר, הוֹ הַגֶּשֶׁם הַזֵּה. וְיִשְׂמַח בּוֹ.

הָעֵינַיִם שֶׁלָּךְ לֹא רוֹאוֹת חֹרֶף בָּא. הֵן מִתְרוֹצְצוֹת בֵּין חֲבֵרִים
מְעִילִים אֲרֻכִּים הֵם סִבָּה נֶהְדֶּרֶת, וְרֶצֶף מִלִּים צוֹחֲקוֹת מַבְעִירוֹת אוֹתָךְ
הַפָּנִים שֶׁלָּךְ מְאִירוֹת בְּתוֹךְ כֹּל הָלִקְרַאת הַזֵּה. אֵיךְ אַתְּ מַצְלִיחָה לֹא לִנְשֹׁם
שֶׁכֹּל כָּךְ הַרְבֵּה אָפֹר נוֹפֵל סְבִיבֵךְ וְכֹל הַיָּמִים מְמַהֲרִים לַחֲזֹר הַבָּיְתָה
כִּי הָאִשָּׁה מֵחַכָּה, וְהִבְטִיחַ שֶׁיִסְעוּ לְסֶרֶט, וְנָכוֹן אֵלֶּה מִשְׁמָרוֹת קְצָרוֹת אֲבָל-
הַנְּפָשׁוֹת הֲדוּקוֹת וְאִם אֶפְשָׁר קְצָת שֶׁקֶט, רַק בָּאתִי, כּוֹאֵב לִי הָרֹאשׁ.

אָנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא וְשֶׁאַתְּ בְּתוֹךְ הָלָרוּץ וְהָחַיִּים וּבֶּאֱמֶת כְּבַר אֵין מָה, אֲבָל
אַתְּ עוֹד פּוֹעֶמֶת בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת בְּיָמִים כָּאֵלֶּה, וְגַם בַּאֲחֵרִים, מְכֻנָּסִים.
אָז בָּאתִי רַק כְּדֵי לוֹמַר, לְגַמְגֵּם כַּמָּה, מַשֶׁהוּ. וְהָאֱמֶת, לִהְיוֹת.
לִשְׁאוֹל, כְּלוֹמַר, בְּעֵרֶךְ, אִם שַׂמְתְּ לֵב אֲהוּבָה, שֶׁהַשָּׁעָה כְּבָר תֵּכֶף אַרְבַּע וָחֵצִי?
וְשֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת.

 



חורף סערה פרידה שקיעה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לבקטנהה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"א טבת ה´תשע"ה  
בפירוש עשה לי את היום.
ולו רק בגלל זה

"רַק קְצָת צָעִיף"

אבל באמת שהכל כולל הכל.
מהנפלאים שקראתי כאן לאחרונה.

תודה
כ"א טבת ה´תשע"ה  
איזה כייף לסערה הזו, איך נתת לשלוליות לקוות, לאנשים להתחמם, למרקים להתבשל, לאהבה להתהוות.

נהדר, סערות כאלה אני אוהבת...
עז
כ"ב טבת ה´תשע"ה  
המדהימים שקראתי וכל כך אהבתי את:
וְהוּא לוֹחֵשׁ לָהּ סֹמֶק לְקָצֶה שֶׁל אֹזֶן).
כ"ה טבת ה´תשע"ה  
(זה ממש נפלא בעיני. ממש. שמרתי. את טובה.)
י"ג שבט ה´תשע"ה  
יקרים.
(וטל, זו לא הסערה הרצויה הרי :)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד