בנושא
בכרם
חדשות
 
שתהיי לי בית / דממת מדבר
בביכורים מאז י´ טבת ה´תשע"ה

ולרגע נפל עלי האוהל

וכל התמימות החמימה הזאת

איימה לפרוץ בי שוב

(אני נשבע היא היתה שם מתחת למיטה)

ואת שואלת (כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם)

אתה מאמין בי?

ואני במין משיכת כתפיים

הנהנתי לך לב

אבל מוחין שלי הזיזו עצמם מצד לצד

בהזדהות עם הסערה

שמתחוללת בחוץ.

 

ומה זה בכלל חוץ?

הכל תמיד מרגיש כל כך

בפנים,

נוגע במקומות הכי פרטיים,

ומי הרשה לו בכלל?

 

ואולי זה בכלל לא שלי

כל הבפנים הזה שאני

כל הזמן מנסה להרחיק ממנו

ולבנות לו בית שם אוכל להגיד

כאן.

הנה ככה.

שלי.

 

ואת מלטפת אותי בעיינים ואומרת

די,

תניח,

ראש

לב,

תניח.

 

והנה אני

שוב מהנהן לך (הפעם עם כל הגוף)

ומבקש

תהיי לי

בית?



אהבה בית מקום ריקנות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדממת מדבר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ו טבת ה´תשע"ה  
הבית הראשון יפה מאוד, עד כדי שאולי הייתי משאירה אותו לבדו. והשניים אחרכך קצת אבדתי אולי בכפל הבכלל והכל, ולא הבנתי מה עולה מהם. והשניים האחרונים, כמו תה מתוק, נהדרים. (ותגיות שהן כמעט הכל) מקסים, תודה.
כ"ז תמוז ה´תשע"ו  
תהיי לי בית


אהבתי מאוד.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד