בנושא
בכרם
חדשות
 
להאמין שהעוד שלנו חי / דממת מדבר
בביכורים מאז י´ טבת ה´תשע"ה


אחרי האחרי
ביקשנו גוף
ולא העזנו לדבר על
הצעקות הערומות מול
ירח מלא.
לב שלנו נכמר
כמו עשה עצמו
כף יד מושטת באויר
מול שמים גשומים,
וביקש להיספג יחד עם המים
אל הגוף.

וכשניסינו להימלט מהרוח המטורפת,
היתה מבקשת לטרוף בן זקונים שנולד בנו,
להשליכו אל מים העליונים,
ולצחוק בצחוק מרושע:
טרוף טורף
טרוף טורף.

אז ברחנו אל שדות של שתיקה,
ועזבנו את המילים מאונס שיש בו רצון,
וביקשנו לגעת,
לרוץ בין ירוק הדשאים.
ביקשנו לנו להאמין
שהעוד שלנו
חי



גוף יאוש מאבק רוח תקווה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדממת מדבר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ד טבת ה´תשע"ה  
טוב, חזק, כ"כ מדבר את האמת האמיתית.
י"ד טבת ה´תשע"ה  
השיר הזה נהדר.
אצטרך לקרוא אותו שוב, ואולי עוד פעם. הוא עשיר מאד, ובו בזמן דל וחלול, בדיוק כמו השמיים ארץ הזה, בדיוק כמו המים העליונים אל הגוף. זה שיר ממש נהדר.
ט"ו טבת ה´תשע"ה  
בשניה הראשונה שאחרי כל כמה מילים עצרתי רגע לשקול אם להפסיק, ובכל פעם זה התיישב לי על רבי נחמן, התיישר והזדכך והמשכתי.

שמחה שהגעתי לסוף, אבל לא מספיק בטוחה שלא הנפצתי. אפשר לכתוב פה למה זה התחבר לי?

הכותרת היא כמובן הרבי נחמן המופלא על "אודה לד' בחיי, אזמרה לאלוקיי בעודי".
ההמשך, עם הצעקות אל הירח, הוא "רציתי שתהיו".
והחיבור ביניהם יפה, גם אם קצת עז לבטן הרגישה שלי.
תודה!
ט"ו טבת ה´תשע"ה  
מצטרפת לקטיף הגויאבות. (והצחוק מרושע באמת מרושע)

"ביקשנו לנו להאמין
שהעוד שלנו
חי"
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד