לילד, גדול.

כְּשֶׁהַדְּיוֹ שָׁחוֹר עַל גַּבֵּי לָבָן
וְהַלֵּב מַרְגִּישׁ מוּכָן
כָּל שֶׁנּוֹתָר הוּא
לִכְתֹּב, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְהִלָּחֵם, בַּזּמַן.
וְהַפְּנִינִים שֶׁלְּךָ הֵן הֲכִי יָפוֹת
בָּעוֹלָם. יוֹתֵר מִכֻּלָּן.
כָּל הַמִּלִּים הַחֲמוֹת, לְחַבֵּק עַד כְּלוֹת,
שֶׁיָּבוֹא לָהּ לִבְכּוֹת.
הַיֹּפִי הַזֶּה, לִצְרוֹף הִגָּיוֹן לִכְדֵי
דְּמָעוֹת. לְהַדְלִיק אֶת הַלֵּילוֹת,
לְהַבִּיעַ מִשְׁאֲלוֹת. פְּסִיק, נְקֻדָּה.
[וּבִכְלָל, רַק רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע.]